שנתיים לא הייתי פה.. בשנתיים האלה קרו כ''כ הרבה דברים.
בשנתיים האלה הגעתי באיזשהו שלב למסקנה שנמאס לי שאני לא רוצה לחיות ככה יותר
ירדתי במשקל ועליתי ל54 המשקל הכי גבוהה שלי אי פעם והרגשתי רע אבל הדחקתי כל הזמן ניסיתי להגיד לעצמי שזה לא שווה את זה ושעכשיו הרבה יותר טוב לי באמת ראיתי שפתאום מתחילים איתי כל הזמן ואומרים לי שאני יפה ויש לי גוף מושלם אבל בתכלס ההרגשה שלי עם עצמי ומה שאני רואה במראה לא השתנו אני עדיין מסתכלת במראה ומרגישה שמנה, שונאת את מה שאני רואה ואני עדיין מסתכלת על בנות אחרות שהן רזות ומקנאה בהן ובתכלס לא באמת טוב לי אני סתם מנסה להתעלם מזה כי אני רוצה להיות נורמלית אבל אני לא! אני לא נורמלית ואני אף פעם לא אהיה נורמלית אז למה? למה לי לחיות בשקר למה לי להתאמץ לשכנע את עצמי שככה זה יפה וככה זה צריך להיות? אין לי כוח יותר לכלום אני רוצה פשוט להפסיק שוב לאכול ולרדת במשקל עד שאני אמות.. אני לא באמת רואה את עצמי ממשיכה לחיות עוד הרבה זמן. אני לא רואה את עצמי עוד עשר/עשרים שנה עם בעל וילדים ועבודה.. אני לא רואה את כל זה קורה. אני יודעת שאני אתאבד באיזשהו שלב של החיים אז למה לא להפסיק לאכול ולפחות למות ממשהו שאני רוצה למות מרזון.
מצד שני אני יודעת שאני שוב אאבד הכל אני שוב אאבד את כל החברים שלי ושוב אני אהיה לבד ואף אחד לא ירק לכיוון שלי. אני לא יודעת אם אני באמת מוכנה לאבד שוב הכל, אני לא יודעת אם שווה להלחם בזה או פשוט לוותר ולעשות מה שאני באמת הכי רוצה עכשיו לרזות עד שאני אמות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.miss ana