שלום לכולם,
תוודה רבה לכל התגובות , ומצטערת שלא עניתי פשוט אני עסוקה בדברים. :)
* ילדות אמרו שאני כותבתב פרקים יותר מדי קצרים, נכון והבטחתי שהפרקים הבאים יהיו יותר ארוכים,
אז לא לצפות שהפרק הזה יהיה ארוך, תודה רבה 3> ]
לפרק:
-
מהפרקים הקודמים :
ג'ו המשיך ללכת בתוך הסמטא החשוכה.
הוא לא ידע איפה הוא, מה יהיה איתו בסוף, איך הוא ייסתדר בלעדיה?
פתאום הוא ראה 5 נערים מתקרבים לעברו.
ג'ו רץ אל תוך הסמטא החשוכה כדי לברוח מהם.
הוא המשיך וראה שיש בדרכו קיר, הוא לא יידע מה לעשות. הוא הסתובב בחשש לעבר 5 הנערים שעמדו סביבו בחצי מעגל.
הפרק:
-
"בוקר טוב אמא!" קווין צהל לעבר דניס שעמדה והכינה ארוחות בוקר.
"בוקר טוב קווין" דניס חייכה לעברו.
קווין התיישב ושם לב אחרי דקה שרק הוא יושב בשולחן עם ה6 כיסאות.
"איפה כולם?" קווין שאל את דניס.
"אבא היה צריך לצאת מוקדם לעבודה, פרנקי בטח ישן, וגם ניק וג'ו" דניס ענתה לו מבולבלת.
"אוקיי, אני אלך להעיר אותם" קווין ענה וחייך חיוך זדוני.
-
ניק פתח את עיניו הנפוחות מרוב בכי, הוא שמע שהדלת נפתחת, הוא מיד העלה את השמיכה מעל לראשו.
"ניק?" קווין שאל מבולבל.
"כן?" ניק ענה והתקדם לאט לעבר המקלחון שבחדרו.
"מה אתה עושה, ולמה לעזאזל השמכה על הראש שלך?" קווין שאל.
"סתם," ניק ענה ולא שם לב שהוא בטעות דרך על הצעצוע של פרנקי ונפל על הרצפה "אח!" הוא דפק צעקה.
"תירגע," קווין אמר "תתארגן ותרד למטה יש ארוחת בוקר, מוזר" קווין המשיך וגיחח בזמן שהוא סוגר את הדלת.
"היי!" ניק צעק.
-
"שלום לג'ו ג'ונאס המפורסם" הנער האמצעי התחיל להגיד.
"מי אתם? ומה אתם רוצים ממני?" הוא ענה בביטחון, וידע שהוא לא יתמודד עם זה הרבה זמן.
"פשש, יש לך פה אה?" נער אחר אמר והחטיף לג'ו בוקס.
ג'ו התקפל מכאבים וירד לאט לאט למטה.
הנערים התחילו לדפוק לו מכות, הוא לא יכל לעשות כלום.
הם היו הרבה יותר ממנו, הוא לא יכל להתמודד עם כולם בבת אחת. לבד!
"תפסיקו!" ג'ו צעק בין מכה למכה.
"זהו תנו לו להירגע" אותו נער האמצעי ציווה על הארבעה האחרים.
הוא התקופף והצמיד את מצחו למצח של ג'ו.
"אני ואתה עדיין לא גמרנו" הוא אמר.
"דרק עזוב אותו, הוא יבין עוד כמה פעמים את הלקח" נער אחד אמר לו.
"שמעת אותו? איתי לא מתעסקים!" דרק צעק.
"אבל מה עשיתי?" ג'ו שאל בחשש.
-
*מנקודת מבטו של קווין*
דפקתי בחדרו של ג'ו, ואין עונה.
דפקתי עוד פעם, ושוב אין עונה. דפקתי עוד כמה פעמים, ואין - כלום.
'מה קרה לו?' חשבתי.
החלטתי לפתוח את דלת החדר. ג'ו לא היה במיטה.
"ג'ו?!" צעקתי הכי חזק שיכולתי. נראלי גם שישראל שמעה [גבותגבות D:] .
-
ניק המשיך להתארגן. והחליט ללכת לכיוון הבית של ג'סי.
"יצאתי!" ניק הודיע ואימו עצרה אותו.
"אמרנו שאוכלים ביחד, אז אוכלים ביחד!" דניס אמרה.
"אבל אני לא רעב" ניק אמר בקול תינוקי.
"ניק!" דניס הסתכלה על ניק במבט כועס, וניק התיישב לאכול.
קווין ופרנקי הגיעו, וכולם התיישבו לאכול.
"איפה ג'ו?" דניס שאלה. קווין לא ידע מה לענות לה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
