לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המרפסת

תצפית אל נוף משתנה. תשקיף של לב. תקריב אל נפש.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2012

"ההכרה שלי נמוגה"


חדר. חלון-כפרי-רחב צבוע בגוון כחול-ירוק, ממסגר עץ חיפאי על רקע הכחול של השמיים, ואת האור שחודר דרכו. שתי כורסאות אדומות מוארות בשמש, שטיח קטן, שולחן עגול, והעניים שלי - לא יכולות להתרכז בדבר מלבד כוננית הספרים בפינה. המדף השני מלמטה, ליתר דיוק. התמכרות לגוונים המוכרים כל כך, של ספרי השירה שאנחנו חולקות.


אני מנסה לדבר איתך. מיישרת מבט פנימה, לתוך העיניים שלך, והולכת לאיבוד. האיבוד שלך מרתק אותי. הסקרנות משתלטת עלי. תני לי אות. תני לי רמז- הגידי משהו שאדע. שאדע שהתחושות לא מרמות אותי הפעם- שחלקים בך, דומים לחלקים בי. שהסיפור שלי, נושק לא אחת, לסיפור שלך. שהנפשות שלנו חולקות מכנה משותף. "התחושות לא מספיקות לך?" את שואלת בפליאה. כאילו אפשר לסמוך על תחושות, כאילו אין להן נטייה תמידית לתעתע, להיענות ברמאות למשאלות הכמוסות שלנו.  


ההכרה שלי נמוגה בתוך כל הירוק-הצהוב-האדום-והאיבוד הזה. 


לדבר-מילים מערפל לי את המוח. בואי נכתוב. אות לאות, פסיק לעוד מילה. שביל כתוב בדרך אֵלָאנִי. ערפילי הזכרון מכסים את הנהרות שגועשים בי תחתם. אני שוקעת באיבוד שבי- עוד נוכחת- אבל נשאבת בכל רגע, עמוק יותר לתוכו. התמונה הופכת עמומה, הצבעים דהויים אבל האור מסנוור אותי. המשפטים שנאמרים בחדר, הופכים הבהרות תלושות, הקול זוחל במהירות-החלזון. 


לא מסוגלת לחשוב. 


בואי נכתוב. בואי נכתוב. 

ב ו א י

 

 

"ההכרה שלי נמוגה/ כמו נרות נשמה ביום כיפור..." [יונה וולך] 

נכתב על ידי כובע קסמים , 18/10/2012 12:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  כובע קסמים

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכובע קסמים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כובע קסמים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)