טוב לפחות הפסקתי עם הדיכאונות שזה דבר טוב
והתחלתי להילחם על כל דבר שאני לא אוהבת..
פעם הייתי יכולה להסתכל על עצמי מבחוץ ולהגיד לעצמי איך את מתנהגת אבל הבנתי שזה מה שההורים
שלי עשו לי ובגלל זה הייתי כל כך מופנמת ולא נלחמת ולא מקיימת דברים אבל מה לעשות לא נולדתי על כפית של
כסף ויש דברים שאני צריכה להילחם עליהם להגיע לגובה לעבור תפקיד כן לצפות כן לפתוח עיניים
אולי זה דבר רע מבחינתם אבל אני יודעת שבדרך שלהם הם לא הגיעו להצלחה והם רק יודעים למצוא מה לא בסדר
ואולי המצב שלהם לא כזה מזהיר
כל מה שאני יודעת זה שנמאס לחי ליהיות הילדה הקטנה
אני כבר לא בכתה ז' אני צריכה לקחת אחריות על החיים שלי להתקדם בצבא
ללמוד ולעבוד באזרחות להמשיך באמונה שלי שאני מגיעה למקום טוב בו אני מתקדמת קדימה
טוב אז יעדים
1. לתפוס את המקום של מיקה שהוא נותן הרבה אחריות ואפילו מעייף אבל בטוחה שיקרב אותי לקצינים ואני אלמד דבר או שתיים מאשר להיות מוקפת בפקידות
2.להשיג 95 בבגרות 5יחידות באנגלית
3. לאחר הבגרות להשיג עבודה שתממן לי את הקורס הבא-??<האמת שאין לי מושג מה הקורס הבא
4.לבדוק באוניברסטאות תארים להתמקד בשלושה שמעניינים אותי ולעשות קורסים בסיסיים בזמן צבא..
5. למצוא בחור רציני אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל אני כבר לא נהנת לצאת עם בחורים ואז יום למחרת לזרוק אותם
6.לנהוג לתל אביב עם מישהו באוטו שהוא לא אבא שלי.
הם בעיקרון הדברים שאני דיי מנסה להשיג בזמן הקרוב שהוא חצי שנה שהם דברים שחשובים לי.
אז עכשיו שרשמתי את זה שיהיה לי בהצלחה