פרק 2-
בלי חפירות מיותרות לפרק של היום3>
פרק קודם:
הוא תפס את פניי ויצא ככה שנדפקתי בראש מהקיר.
"א..אני רצ..רצינית"פחדתי כמו שמעולם לא פחדתי
"תשמעי אם אני אגלה שבגללך אמילי כועסת עליי
...אני לא אשתוק לך על זה מבינה?"שאל
-
"איזה בנאדם?"ביל נעמד מאחורי אליסון.
"לא ממש טוב"אליסון קפצה במקומי.
"כי אח שלך..המטומטמם הזה איים עליה...חברה שלי!"כעסה אליסון.
"סבבה!"הוא קם..
"אני מייד חוזר בנות"והלך.
-
נו...אז מה אתה מפחד לבוא אליה ולומר לה בפרצוף שהיא משקרת?"שמענו את ביל צועק במשך המסדרון.
"אני לא"טום נשמע פתאום.
ואז הבחנו בהם צועדים לעברנו.
"נו יופי אלי...עוד רעיונות גאוניות?"לחשתי לה



יאוווו איזה כוסוניםםם....=]
הפרק:
"למה את משקרת אמה?"טום הסתכל עליה במבט קשה.
"אז זהו שהיא לא.."אליסון הקשתה עליו..או לפחות ניסתה.
"תני לה לדבר"אמר והצביע עליי.
"אהמ...כן.."הסתכלתי עליו מבוהלת.
-
"חח כן הא?..אז בסוף את הולכת למסיבת ההלואין?"שאלה אליסון.
"לא יודעת.."עניתי.
"נו בחייך!..הנה רודי יזמין גם אותך אני מבטיחה לך את זה"אלי ניסתה לשכנע.
"אחותך הולכת ואת לא?..זה ממש בושה כי כל בנות הלוסלי חייבות להיות שם..
פרט לאמא לוסלי"אלי צחקקה.
"נראה כבר"אמרתי.
"אוףףף איתך אמה!..יודעת מה?את תלכי למסיבת ההלואין הזאת...
גם אם אני אצטרך לגרור אותך לשם!"אלי חייכה.
"בבקשה...תנסי"גיחחתי.
"אוו אני עוד אנסה"אמרה אליסון בקול מתגרה.
"היי בנות....אני צריך לדבר איתך"טום צץ מאיפשהו.
"ואני צריכה ללכת..ביי"אמרתי אך תפס בידי..
"בבקשה.."הוא ביקש.
"טטובב אני הולכת...דברי איתי"אלי ישר קפצה בחיוך.
"תשמעי אמה..אנ..אני מצטער על מה שקרה היום..."הוא התנצל.
"אני ממש לא התוכוונתי...פשוט הייתי עצבני..ו..."הוסיף.
"סלחתי"אמרתי והתכוונתי ללכת.
"אבל את יכולה לומר לאמילי שאני ביקשתי סליחה?"לא ייאמןן..הוא עושה את זה רק בגלל
אמילי אהעאהעאהעאהעאהע!.
"טוב"אמרתי בכעס והסתובבתי ללכת.
"אבל את הולכת למסיבת ההלואין של רודי נכון?"שאל והדביק את הקצב.
"לא"אמרתי והסתכלתי עליו די זועמת.
"למה??"שאל.
"כי הוא לא הזמין אותי...ואין לי תחפושת"שיקרתי.
"אין לך תחפושת?..לך?..זאת שמתה על ערב הלואין?"גיחח
"אין מצב"צחק.
"ובקשר להזמנה...תסמכי עליי"קרץ לי טום.
"אני לא צריכה את המסיבה הזאת תודה רבה!"הסתכלתי עליו וחשבתי שהוא לוקח אותי בתור
הגיוון שלו...
תכלס..אני יודעת מה יש לו מאמילי...אז עזבו!
"טוב בסדר נראה כבר.."אמרתי וניסיתי להתחמק ממנו.
"תגידי...רוצה לבוא אליי היום?"שמעתי אותו כבר מתחיל אם אחרת.
בבית:
"היי אמילי"קראתי לה.
"היי"החזירה.
"את וטום...השלמתם?"שאלתי.
"כן"חייכה.
"טוב.."חייכתי חזרה.
"הוא ביקש ממני סליחה"הוספתי.
"ואלה?"שאלה.
זה כבר היה על קצה הלשון של אמילי לשאול אותה
אם הוא אמר לה משהו בקשר לערב ההלואין...כמו שהיא ביקשה ממנו.
אבל היא לא יכלה..היא לא רצתה להרוס לאמה.
"טוב..תגידי כבר יש לך תחפושת?"אמילי שאלה.
"אהמ...בערך..אני ראיתי איזה תחפושת בחנות"אמרתי.
"נו אז מה את מחכה??...הולכים עכשיו לחנות!"התעקשה.
"טוב בסדר"קפצתי מהמקום.
"ואיי אני חולה על קניות בשביל תחפושות"אמילי התרגשה.
בחנות:
"הנה.."אמרתי לאמילי על מה שמתי עין.
"את צוחקת עליי??...זה?"שאלה.

"כן...זאת קליאופטרה..מה עוד צריך?"שאלתי.
"בואי נגיד ככה שיש פה תחפושות מהממות שאת אוהבת פשוט קשה לך לבחור אחת מהן כי
זאת תחפושת חושפנית מדי בשבילך..כיאה לך...ואיי יש לך מזל שבאתי איתך!"צחקקה אמילי.
"חהחה..."גיחחתי בציניות..אך יש משהו בדבריה
"את בוחרת מפה ואנחנו קונות את זה!"אמרה והצביעה על הקולבים שהיו בצד שמאל.
הצבעתי על אחת מהן והיא תפסה אותו מהקולב ...
ביקשה את המידה שלי ואז
אמרה לי ללכת למדוד..
-
"ואוו"לאמילי לא היה מה להגיד כשיצאתי מהתא
"עד כדי כך מכוער הא?"שאלתי.
"לאלאלא...זה עד כדי כך יפה"התנערה אמילי.
"בשביל שתוכלי לזכות באהוב ליבך"אמילי צחקקה.
מאחורה היה כתוב "meet me after class"
ורק עכשיו שמתי לב...
קיצר קנינו את התחפושת והלכנו.
בבית:
"ואוו...הלכת על משהו חדש באמת הא?"אמא קפצה על התחפושת.
"אני גאה בך אמה שלי.."הוסיפה כאשר ראתה את התחפושת.
"זה באמת יותר עדיף מקליאופטרה?"היתממתי.
"כן!"אמילי הייתה זאת שקפצה הפעם.
"טוב..מסיבת ההלואין ביום שישי בערב ההלואין נכון?."אמילי שאלה.
"כן.."אמרתי.
"ואת תבואי איתי!אם הזמנה או בלי!"אמילי אמרה כאילו ציוותה עליי.
"yes Sir"צחקתי.
בערב:
אליסון ואני יצאנו לטייל קצת...למרות שישנתי אצלה הלילה.
"לאן אנחנו הולכים?"שאלתי.
אליסון ידעה שאני אוהבת את טום.
"לאנשהו"חייכה.
"אם את רוצה שאני אלך לשם אז תתחילי להסביר.."נעצרתי והסתכלתי עליה.
"אז הולכים לים..מה הביג דיל?"שאלה.
"לא יודעת..זה היה ביג דיל בשבילך אם לא רצית לספר לי"עניתי..
"אמה?"שאלה.
"מה?"שאלתי.
"הנה...כל זה בשבילך ובשביל..."אמה.
"אני מאוד מקווה שתגידי בשבילך"מלמלתי.
"תלכי לשם ותראי"אמרה אליסון והצביעה על הבקתה המקושטת.
נכנסתי לבקתה ושם עמד טום מופתע לא פחות ממני.
למחרת בבצפר:
"היי אם.."שמעתי את אליסון קוראת לי.
"היי אלי.."חייכתי אליה וחיבקתי אותה.
"היי בנות"ביל נכנס לתמונה.
"היי"אמרה אליסון.
"אם..תסלחי לנו לרגע?"שאל.
"כן בטח"אמרתי.
הסתובבתי בשביל ללכת ופתאום
-בווםם-
נדפקתי בטום..נפלתי על הרצפה ונדפקתי ביד והוא צחקק ועזר לי לקום..
. "אהמ..סליחה"אמרתי ובאתי ללכת.
.הוא משך אותי בחזרה
"היד שלך אדומה"אמר והסתכל עליי.
"אהמ כן..אני אשטוף את זה..ביי"אמרתי ובאתי ללכת ואז הוא משך אותי חזרה עוד פעם...
מה הבעיות שלו?..הוא לא רואה שמישהי כאן מנסה להתחמק ממנו?
"היי טומי.."ליזה באה אליו וחייכה
. "היי ליז"אמר וישר שיחרר אותי
. הוא הלך לכיוונה מחייך.
"איזה זונה"סיננתי מבין שיני.
"מה יש לכולם ממנה??..כולה ילדה 'יפה'...לא צריך להיות בגלל זה שפוטים שלה!"מלמלתי לעצמי
. "אוי איך שאני שונאת אותה"הוספתי.
"מה???!??...אתם ראיתם איך הוא נגרר אחריה בעצמכם!.. בעצם כולכם..הבנים נגררים אחריה!"קראתי בכעס כאשר אנשים בהו כאילו אני משוגעת סדרתית
"יום יבוא והיא תשב בת 45 עם שיניים זהובות ותשחק ששבש אם עצמה!"המשכתי במלמולים הנורא עצבניים שלי.
-
ישבתי בקפיטריה מול המגש המלא בג'לי.
וכוס (חד פעמית) של 'מילקשייק' אוכמניות.
מחכה לאליסון...
אליסון צצה מאחורה
"היי"חייכה אלי.
"נו..איך עבר השיעור?"גיחחתי.
תבינו...אליסון..לא עוברת שיעור אחד בשקט מבלי להתגרות במורים.
"בסדר"אמרה...הופתעתי.
הסתכלתי על המגש עם הג'לי הדוחה...וזה זז..זה ממש זז!
הלכתי וזרקתי את ה"אוכל" של גברת פראן וחזרתי נגעלת.
"בואי נלך לקנות אוכל נורמאלי"אמרה אליסון מגחחת.
טוב בכל זאת יש עוד 25 דקות עד הצלצול.
ברחנו מהבצפר למכולת הקרובה
לקנות שתיה נורמלית
כקנינו הלכנו לנחל בשביל לאכול קצת...
אחרי 25 דקות:
*צלצול בית ספר*
"איזה שיטטט"
אמרנו יחד
טסנו לעבר בצפר
ואז
"אני מצטער בנות...כאשר יהיה צלצול להפסקת 10 הדקות
אני אכניס אתכן...כרגע לא!"אמר בעצלנות השומר.
"אב..אבלל"גמגמתי.
זהו אין מצב שאני איהיה באוניברסיטת 'ייל ' ארה"ב..
הסתכלתי על אליסון באנחה כבדה של "אוףףףףף"...
"אז מה תולעת..אנחנו מבריזים אה?"ראיתי את טום מאחוריי ומאחוריי אליסון.
"יאלה טום אין לי כוח לצחוקים שלך אני מאחרת"קבעתי.
"מאחרת ואת מחוץ לתחום בית ספר?"גיחח אוון.
"אל תשאל"אלי אמרה.
"מקסימום תבריזי לא כזה ביג דיל "אמר טום.
הסתובבתי לאט לאט עצבנית מספיק.
"אני נראת לך כמו אחת שמבריזה??"שאלתי בצעקה.
"כרגע כן.."גיחח ביל.
ליד הנמל:
"תחזיקי שניה"אלי הוציאה איזה שטויות מהתיק
"אהמ..אליסון??..אפשר אותך לשניה?"ביל הגיח.
"את תסתדרי איתם לבד?"פנתה אלי אליי.
"כן ברור לכי,לכי.."חייכתי לעברה.
"אני עוד מעט חוזרת"חייכה אליי בחזרה והלכה בעקבותיו
-
טום ואוון התקרבו אליי בחיוך גדול על פרצופם..
"מה?"שאלתי באי הבנה.
"סתם"ענו לי השניים,חשדתי.
אני קמתי והתרחקתי מעט...מתוך פחד כמובן.
הם התקרבו אליי מצחקקים
ואז...
הם תפסו אותי אוון מהרגליים וטום מהמותניים והפילו אותי הישר לתוך הים.
שמעתי את צחוקם מהדהד למעלה.
ואז מצאתי את עצמי על הקרקע של הים הזורם...
חסרת הכרה.
מקווה שאהבתם..אל תאשימו אותי בזה שיצא קצר...
פשוט יש ילדה אחת שאת שמה אני לא אזכיר לצורך הנוחיות...שגרמה לזה להיות קצר כזה..
אל תאשימו אותה!!!

עד כאן...אמה.