הגענו אליו הביתה ואני כבר ישנתי..
הוא הרים אותי על ידיו ולקח אותי לביתו
לישון בחדרו...
-
למחרת בבוקר:
"אהאההההההההאאאאאאאאההה"צרחתי.
אם זה לא עובד תנסו את זה:)
הפרק^^:
"אהאהההההההההאאאאאאאאההה"טום נבהל ממני.
טום התנשף טיפה אחרי הצרחה..
"י'משוגעת...גם הבהלת אותי וגם עשית אותי חירש וגם הערת את ביל!"טום גיחך.
"סליחה..."אמרתי.
"למה בכלל צרחת?"צחקק.
"מה אני עושה אצלך?..ועוד בבגדים שלך?"שאלתי חושדת.
"וואיי כואב לי הראש..יש לך אספרין?"שאלתי.
הוא צחקק.
" I rest my case"
הסתכלתי עליו במבט שואל ומבולבל.
הוא חייך אליי והושיט לי את הכדור עם כוס של מים קרים.
"אז...."אמרתי מקווה שזה ממש לא קרה בינינו.
"אל תדאגי לא קרה כלום"צחקק.
"אהמ..טוב"אמרתי.
"ומה קרה אתמול?"שאלתי.
"אתמול...אנחנו נסענו למועדון exclusive ואת התחלת לשתות..."והוא סיפר לי את הההכל.
הוא השאיר אותי בעיניים פעורות ופה פעור.
"סגרי ת'פה..שלא ייכנס לך זבוב.."גיחך.
הסתכלתי עליו די כועסת..
"איך נתת לי לשתות???????"רתחתי מזעם!
"ואוו תרגיעי מאמי...את שתית,אני גיליתי..ניסיתי לעצור אותך
ואת העקשניתת כמו פרד לא הקשבת לי"אמר בחיוך.
"זאת לא סיבה.."מלמלתי.
"בטח לא סיבה..."אמר בחיוך מרוצה.
בבית:
"היי"חזרתי הביתה אם טום.
"היי...."אמילי הרגישה במשהו מוזר.
"איפה היית?"שאלה.
"אצל טום.."אני עניתי.
"בלילה גם?"שאלה וגיחחתי.
"בלילה גם.."אמרתי ואני וטום צחקנו.
היא הייתה עם עניים פעורות.
"מה עשיתם אצלו כל הלילה?"שאלה חושדת.
"ישנו?.."שאלתי.
" 'ישנו ' חסר לכם שלא.."אמילי זעמה.
"את עדיין בתולה?"קפצה אמילי אם השאלה.
טום התחיל לצחוק בקול רם בעודו מנסה להרגיע את עצמו.
"אמייילייי"הסמקתי.
"רק כדי להיות בטוחה,אז כן?"שאלה.
"כן"עניתי מובכת.
טום עדיין צחק בלי לעצור.
"טוב.."אמילי אמרה בחיוך.
"נגמרו החקירות?"שאלתי.
"כן"אמרה.
"אז אני עולה לחדר ואני מקווה שאני לא אצטרך
לצאת משם לפחות בנצח הקרוב"אמרתי בבושה.
"כולה שאלתי ואתה תפסיק לצחוק..
אתה מביך אותה!"אמילי צעקה על טום המסכן.
"סליחה אמה...אל תהיי מובכת..."הוא פנה אליי
הסתכלתי עליהם במבט לא מאמין...
הנדתי בראשי לשלילה
הנפתי בידי בצורה של 'אוי, עזבו אותי כבר'
ונכנסתי לחדר.
-
"היי"אליסון הבהילה אותי מאחורה
.הסתכלתי עליה במבט מפוחד..
"סורי כפרה לא התכוונתי להפחיד אותך.."אמרה.
"זה בסדר"אמרתי והסתובבתי אל מסך המחשב.
....אליסון קראה לי והסתובבתי בפה פעור+עיניים פעורות
"מה מאמי?"שאלה.
"תקראי את זה!"צעקתי מרוב לחץ.
'תנחשו מי נמצא בשער?...
טום קאוליץ בכבודו בעצמו..
כן אני חייב להודות שזה לא יפתיע אתכם...
כן,כן..בדיוק מה שחשבתם קרה...
טומי קאוליץ שלנו נראה שליו אחרי מסיבה די "פרועה" במועדון אסקלוסיב.
מה הוא עשה שם?...שאלה טובה...
הוא נראה יוצא מהמועדון הידוע ביותר בגרמניה אם בחורה על כתפו..
ככל הנראה מישהי מאוד משוגעת
מקורות רבים מספרים כי הם הגיעו יחדיו לאירוע האקסקלוסיב אם עוד מישהי מסתורית...
היום שלא כמו אתמול אנו בטוחים בפעילות הלילית של טומי שלנו אתמול...
well well well tomi אז מה?..תפסו אותנו על חם הא?..
ולכל המעריצות של טוקיו הזועמות\דומעות למינהן...אל תזילו דמעה.
כי מאיך שזה ניראה מפה היא סתם עוד אחת מהרשימת הסטוצ'ים של טומי שלנו..
אוי טומי טומי...מתי תהיה לך מישהי אחת ויחידה?..'
"אני לא מאמינה שפרסמו את זה"אליסון גיחחה.
"אני לא מאמינה למה שהם כתבו...אני עוד אחת מהרשימה שלו?...
ואני משוגעת????
"ואווה ועכשיו מעריצות של טוקיו הוטל ירדפו אותי!"התבכיינתי.
"אין לך מזל"צחקקה.
"טוווווווםםםםםםם!!!"צעקתי ואליסון הייתה ממש לידי.
"כפרה אל תצעקי לי באוזן בבקשה.."אליסון ביקשה.
"סליחה..."עניתי לה בחיוך מתנצל.
"טוווווםםםםם!!!"צעקתי לו כשירדתי למטה.
"מה??"שאל כשיצא מהמטבח..
(הוא היה אצלנו בבית...אם אמילי)
"טום קאוליץ טרומפר...עשית את זה אז תתקן את זה!"כעסתי.
"וואוו...ומה בדיוק אני עשיתי?"שאל.
"אתה עשית....ג'וקק אהעאהעאהעא "צווחתי כראיתי את הג'וק המסכן זוחל לו.
"אמאאא... טוםםם תעיףףף אותו"קפצתי על הספה בצרחה נוראית.
הוא גיחך ומעך ת'ג'וק המסכן
"איככסס אמרתי להעיף...לא למעוך.."מלמלתי בגועל.
"מה ההבדל...הוא ימות גם ככה אם מישהו אחר יראה אותו.."אמר.
"טוב..לפחות בוא נעמוד דקת דומייה לזכרו"אמרתי והוא צחק.
"את באמת אוהבת כלכך ג'וקים??..למה לפני רגע צרחת פה
צרחה מחרישת אוזניים כשראית אותו"צחק.
"טוב יאלה ביי"חייך.
"טום חכה.."מלמלתי בעודי משחקת באצבעותיי.
"מה??"הוא הסתובב.
"א...אנ...אני מאוד נהנתי אתמול"אמרתי בחיוך מבויש.
הוא חייך חיוך מרוצה.
"גמאני...למרות שהיית צרה אתמול"צחקק.
הסמקתי ונהייתי אדומה כמו עגבניה.
"אבל לא נורא.."מיהר לומר.
חייכתי והתקרבתי אליו...
הוא התקרב אליי מחייך חיוך מתוק
חיבקתי אותו הכי חזק שיכולתי
ואז התנתקתי מעט מן החיבוק
והסתכלנו אחד על השני במן מבט מאוהב כזה..
הוא נישק אותי נשיקה קטנה בפה
והחזיק אותי במותניים
"נדבר כבר טוב..?"שאל בחיוך כאשר התנתק ממני.
"טוב"עניתי והוא יצא והלך.
למחרת בבוקר:
"אמה מותק,תתעוררי..את מאחרת לשיעור הראשון"קבעה אמא בישנוניות.
"מהמהמהמה??"קראתי בקול.
"תתארגני ואני מכינה לך פנקיינקים"אמרה.
"טוב"עניתי לה בכעס...עוד פעם איחור..גברת אדמודנס תרצח אותי בדם קר.
"אוי ואבוי"סיננתי כאשר ניסיתי לקום
הסתבכתי בין הסדינים
ונפלתי מהמיטה בכאבים..
-
(זה מה שלבשתי-)
-
ירדתי למטה
"בוקר טוב"אמרתי לאמא שישבה והסתכלה בעיתון
"בוקר טוב"הציצה אמא מבעד לעיתון.
חייכתי ולקחתי 3 נגיסות מהפנקייק שהונח על הצלחת
שבשולחן..שתיתי טיפה מהשוקו ויצאתי.
רצתי בשיא המהירות לבצפר כי גם ככה איחרתי לאוטובוס.
כשהגעתי אז חצר בית הספר הייתה ריקה...
חוץ מאלה שהבריזו וישבו ליד ה'מחששה' שלהם מעשנים.
נכנסתי לתוך מבנה בצפר הסתכלתי על השומר העצלן
שנחר לו...והזיל ריר...בעבעבע =(>
ישר נכנסתי לתוך התה ותנחשו מה היה שם..
"עוד פעם את מתחילה לאחר מיס לוסלי...תשארי מחוץ לכתה בבקשה"ביקשה מיס אדמודנס וכמובן שהמנהל שעמד שם
לצערי הרב כמובן...
לא לקח לו זמן להבין שהוא צריך אותי לשיחה דחופה....באסה!.
-
"כן המנהל"אמרתי למנהל ונכנסתי.
"אמה אליזבת לוסלי...עוד פעם מאחרת?...כמה אפשר גברת צעירה?..
הרי את יודעת שהחוקים נוקשים בבית ספרנו...
ורק לך עשינו חיים טובים עד כה"אמר מר פרנקלין(המנהל) ברוגע.
"למה חיים טובים?...אני נתקעתי בבצפר הזה משעה 17:00 עד שעה 19:00 בריתוק אם מר קרול...
האם אין זה מספיק?"שאלתי.
"נכון...אך לא למדת מכך כלום והמשכת לאחר"אמר עובדות כפי שהן.
"אבל אני התעוררתי מאוחר...בבקשה...אמא תרצח אותי!!!"התחננתי.
"בסדר...הזדמנות אחרונה"אמר.
"תודהתודהתודהתודה"חזרתי על המילה תודה ככה שזה כבר נשמע לו מוזר.
"משוחררת"ענה והרים את הספר שנח על שולחנו.
-
"נו מה קרה?"אליסון תפסה אותי יוצאת מחדר המנהל.
"אהממ..כלום...בתנאי שאני לא אאכזב אותו ואני לא אמשיך לאחר"אמרתי בחיוך.
"חוצמזה..מה את עושה בחוץ?"שאלתי.
"אהה זה...שחררו אותנו דקה לפני הצלצול"אמרה בחיוך המתאים לה
ומיד אחרי המשפט שלה היה צלצול.
"רואה?"אמרה באותו חיוך מוזר.
"טוב יאלה בואי.....נצטרך לקחת מהקפיטריה היום"צחקתי.
"אוי...רק תזכרי שאם משהו נורא קורה לי אז אני מורישה לך את הלפטופ שלי"צחקה.
"אז בבקשה...מוזמנת לקחת ראשונה"צחקתי איתה.
"בווו"ביל הבהיל אותנו מאחור.
"היי ביל"קראה אליסון בחיוך.
"איפה טום?"שאלה.
"טום??...מתחבר אם קטי לופר"צחקק.
"אהא...הבנתי"אמרה.
"אבל זה לא אמור לעניין אותך"חייך אליה.
"לא...לא אותי..אלא אותה"אמרה אליסון והצביעה עליי.
"אליסוןן...מה את אומרת?..אותי..חהחהחה..בחיים לא"אמרתי בעוקצנות.
הבחנתי בכך שביל מסתכל עליי..
"מזל טוב על התדמית החדשה..אף פעם לא ראיתי אותך הולכת אם בגדים קצרים...
או יפים כאלה..בלי להעליב כמובן"חייך אליי.
"תודה[?]...ולא נעלבתי"חייכתי בחזרה..
"אין בעד מה.."הוסיף.
"היי ביל ממצב אחי?"טום הופיע ו'במקרה' ביל באמת אח של טום.
"הכל טוב"אמר וחייך אליי.
"אני ואליסון צריכים ללכת"אמר ביל ותפס את אליסון בידה
"אבל אני רציתי לראות אות.."נקטעה על ידי ביל
"בואי כבר"אמר ומשך אותה משם.
"חח מה הבעיה שלהם?"צחק והצביע אחורה.
"לא יודעת"חייכתי ומשכתי בכתפיי.
"לא משנה"אמר לי ותפס אותי מהמותניים...
"אז מה?..נמשיך את מה שהתחלנו אתמול?"שאל ועל פניו התפרס חיוך.
"לא הספיק לך להיות עם קטי?..."חייכתי בעוקצנות והורדתי את ידיו ממותניי.
"אבל מאיפה?.."שאל אך לא הספיק כי כבר הייתי בחצי הדרך החוצה.
"היי!..חכי לי"טום צעק אליי אך התעלמתי.
"למה לא עצרת כשקראתי לך?"אמר כשתפס אותי.
"תעזוב ת'יד שלי..."אמרתי והוא עזב.
"אני ממש לא רוצה לריב אבל עזוב...אם אתה היית רוצה 'לסיים'
את מה שהיה אתמול אז לא היית הולך לקטי הזאת..לא ככה?...ככה"עניתי.
"את באמת חושבת שיש בינינו משהו?"צחק.
הסתכלתי עליו די מאוכזבת.
"כנראה שלא"מלמלתי בראש מושפל והלכתי.
-
הלכתי לכיוון הכיתה שלי ונדפקתי עוד פעם במישו...
"היי אתה מוכ..אהמ ואוו"לא ידעתי מה לומר..
"ואוו..כן אני שומע את זה כמעט כל הזמן"צחק יו(כן...יו מסינמה ביזאר)
"אני מצטערת..."עניתי.
"זה בסדר...אני יו...למרות שאני חושב שאת יודעת מי אני,אז איך קוראים לך??"שאל.
"אהה..אמה"חייכתי אילו והוא חייך אליי.
"טוב אמה אני צריך ללכת...אסור לי לאחר במיוחד ביום הראשון בבצפר חדש"אמר באותו חיוך שדרש נשיקה.
"הא?..אהה..כן סבבה..ביי"עניתי.
"אז נדבר כבר טוב?ביי"אמר לי והלך.
בבית:
"חזרתי"אמרתי כשנכנסתי הביתה.
"היי אמה אני צריכה לדבר איתך כפרה"צצה משום מקום ויקי
(בת-דודה המרשעת שלי מצד אמא)
הסתכלתי עליה במבט מוזר..
"ומה את רוצה..בכלל מה את עושה כאן?"שאלתי מופתעת טיפה.
"כפרה אני פה בחופשה אם אמא..ואני רציתי שתעזרי לי...אמילי אמרה לי שאת מכירה את טום קאוליץ..
זה נכון?...טום קאוליץ ה-גיטריסט של טוקיו הוטל?"שאלה.
"כן ו...?.."שאלתי.
"אהה..רציתי שתכירי בינינו"חייכה.
"ולמה שאני אעשה זאת?"שאלתי.
"כי אני אוהבת אותך מאוד מאוד..וזה גם ישתלם לך.."אמרה והניפה בידה סכום
של כ-300$ פחות או יותר..
"לא 'כפרה' אותי בכסף לא תיקני..קפיש?"אמרתי ועליתי לחדרי.
-
התחברתי למסנג'ר וכתבתי בהאווי שלי:
'היום ערב ההלואין...מתרגשתת...'
ראיתי שאליסון מחוברת אז נכנסתי לחלון ההודעות שלה
וכתבתי:
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'היי'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'היי מאמי ממצב?'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'יהיה טוב..מה איתך?'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'למה יהיה טוב??...עכשיו גם נחמד..
הרי ההלואין הערב ואת ואני הולכות למסיבה של רודי!'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'יש מצב'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'אז אם את הולכת...בטח יש לך תחפושת'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'כן...את רומזת לי משהו?'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'אני רומזת לך שתאמרי לי מה התחפושת שלך'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'לא!!!...את תראי אותה אם כולם...'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'אז את באה בטוח??'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'לא יודעת...ויקי הדוחה הזאת כאן והכי בטוח שלא...
כי אם אני הולכת אז הדביקי הזאת תרצה גם ואם אני לא אסכים לה
אז יהיה אסור גם לי לצאת מבינה??'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'חחח מסכנה..D:
חוצמזה
תקשיבי ההורים שלך הם חייבים להבין שאת כבר ילדה גדולה
ושאת צריכה את המרחב שלך...(ממנה)
ולא לעשות לויקי דביקי בייביסיטר שלא יודעת לאן ללכת בעיר שלנו..
קאפיש?'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'טוב מאמי...אני אדבר איתם..
אבל גם אם ניראלי שהכי בטוח שזה לא יעזור...
אבל סבבה...'
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'חחח (=...יפשלי..פשוט תנסי..
אני עפתי למקלחת אז נדבר?'
3>Xמה 0ט**5 כותב\ת::
'טוביק...ביי נשמה"
Xל!ש המלכע כותב\ת::
'בה ביי מותק..'
כתבה והתנתקה מהמערכת...
גמאני התנתקתי מהמערכת...
-
הגיע הערב ונשארה לי שעה בשביל להתארגן...
אז לבשתי את התחפושת שלי והתאפרתי לפי איך שצריך לתחפושת.
הסתכלתי על עצמי וניראתי נפלא לפי דעתי..כמובן!
-
ירדתי למטה במטרה מאוד ברורה...לצאת!
"היי לאן את הולכת?"ויקי המכוערת צצה.
"לאנשהו..וזה לא עניינך"אמרתי.
"ויקי..את רוצה לבוא איתה?"שאל אבא.
"כן"ענתה בחיוך..וסימנתי בעיניים לאמילי.
"את לא רוצה ללכת איתה"אמרה אמילי.
"זאת סתם מסיבה של ילדים.."הוסיפה.
"אבל טום שם"לחשה לאמילי.
"טום??..במסיבות ילדותיות?..חה הצחקת אותי ילדה"ענתה.
"את צודקת..."אמרה ויקי.
"אני בעצם לא ממש רוצה ללכת"אמרה ויקי והלכה לחדרה (לחדר האורחים.)
"אני חייבת לך"לחשתי לה.
"נכון...מאוד"ענתה קורצת לי והלכה.
"טוב אנשים..אני הלכתי...בה ביי"עניתי ומבלי לשמוע אותם יצאתי.
אליסון כבר חיכתה לי בחוץ.
"היי"אמרה.
"היי"עניתי.
"ואוו"אמרה.
"אפשר להגיד את אותו דבר עלייך"חייכתי.
"למה התחפשת?"צחקקתי.
"לפיית השלדים"חייכה
"עד כדי כך מכוער?"שאלה.
"לאלאלא...זה מהמםם"קראתי.
-
(זה מה שאליסון לבשה:)
-
"ואת?..תראי אותך.."אמרה והסתכלה עליי.
"אני?...זה בכלל ניראה לך יפה?"שאלתי.
"זה פצצתי"ענתה.
-
(זה מה שאני לבשתי:)
-
"טוב יאלה הולכות?"שאלתי.
"הולכות"ענתה.
עד כאן...אמה לוסלי=)
סורי שלא נגמר במתחח..
יאלהה עכשיו תגיבוו ...
ולא אל תדאגו...
להגיב לא עולה כסףD:
+
סקר קטנטן:)
למי מתאימה אמה?..
א'-טום.
ב'-ביל
ג'-יו
ד'-סטרפי
תענו בתגובות..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
