לא היינו פה זמן רב והפערים שאותם יש להשלים עולים בהרבה על מספר הקוראים הלא קיים כאן... אז זה לא באמת משנה.
חשתי צורך משונה להראות סימן חיים ועם זאת להציג את אחד החומרים המוקדמים ביותר של צלופחי המים הידוע בשמו "אשתי השתרללה".

השיר שבתכל'ס נכתב למען שעשוע עצמי בעצם מסתיר מאחוריו מסר עמוק ובכללותו ירידה ומעין פארודיה ללהיט הנושן "אוכלת מהצד". 
יחדיו, בתור י'ניקיות צעירות (כבר הזכרתי שזה חומר מוקדם ביותר... שלקח לו זמן להיוודע בציבור!) גייסנו כוחות ליצירת שיר ביזאר שהוא אפילו עוד לא ממיטבי הדברים עליהם אנחנו עובדות עכשיו. הפעם באמת ברצינות. עם הזמן המצאנו לו גרסה הרבה יותר משוכללת (אבל עוד נטולת תופים.. אנחנו בחיפושים כושלים אחר בעל\ת תפקיד זה), שנקליט כשיהיה לנו אמצעי וכוח!
אז הכינו את עצמיכם, את נפשותיכם התועות ואת שכליכם הנודדים, לצלופחי המים הפורטוגזיים - המחזמר! שכולו מחאה חברתית נגד טמטום חברתי. וכולל הרבה תפניות מוזיקליות, מבלוז עמוק, שירים קליטים ודביקים לדברים קשוחיסטים אחושרמוטה. 

עד כה, מ.מרמיטה שאין לה מה לעשות בעוד שחברתה למסע העקוב מדם ברחובות נרדמת על נרות בוערים ומסניפה קטורת. 
ולבהות באליס דובון הקורים שלה זה כבר לא משעשע דיו.