חייו של מתבגר...

איך אני שונא את התקופה הזאת של פסח...

כל פעם שהיא מגיעה אני מקבל פרופוציה 

ומקבל בום לפנים.

אומנם החיים שלי יפים...

יש לי עבודה,

יש לי חברה,

יש לי חברים,

והכל מושלם...

אבל בסוף בסוף...

אני מרגיש כל כך לבד :S

אני מרגיש שאין על מי לסמוך

אין עם מי לדבר...

והכי עצוב אין עתיד :S

הכל נראה תקוע 

ולא רואה את הסוף באופק...

דיכאון כזה מעפן ><