TIRLANDA
Your smile is my Smile |
| 3/2010
בית הבובות הקטן של אלוהים
וואוו
איזה תקופה!
טוב אז זהו עברנו את זה עדלאידע!
חודשיים של עבודה
יום אחד אדיר!
וחביה לכול החיים
ומקום ראשון!!
ואואו!
אני כול כך שמחה
ויש לי כול כך הרבה מה לכתוב פה
ואני כול כך עייפה
אז היום [יום שני]
הלכנו כול הבנות שאני אוהבת הלכנו יחד לנווה מדבר
לספה וכול כך נהנתי איתן
הלווי הייתי יכולה לעביר בכתיבה שלי את תחושת הסיפוק שיש לי
מהתקופה האחרונה
טוב אז אני יעבור למשו טיפה יותר אישי.....
אז כן לפני שנפרדנו לא הצלחתי לראות את הטעויות שלי
וכנראה זה מה שאני צריכה מישהו שכן יראה לי את הטעיות שלי
ולא מישו ליגרום לי לשכוח למהם..
כי רק מהטעיות שלי אני מצליחה ללמוד ואם תקברו אותם
אני לא יצליח לראות אותם
כשנפרדנו ידעתי כמה זה טוב.. חבל שזה נמשך כול כך הרבה זמן אבל כן זה הדבר הנכון לעשות
ואחרי זה... [נשאיר את זה בשלוש נקודות]
זה באמת לא הציק לי
היה לי כול כך הרבה דברים על הראש
באמת שלא חשבתי על זה, לא הפריע לי
לא ההסיק אותי
ואנשים לא הפסיקו לשאול אם זה מפריע לי
בהתחלה זה עדיין לא ההסיק אותי.. ואז התחלתי לחשוב על זה
הוא-לא הפריע לי
וגם היא-לא כול כך
פשוט הייתי בתקופה של לגלות את כול הטעיות שלי וכול הדברים שלא רציתי להיות
אז רק המחשבה היחידה שהייתה לי בראש זה..
איך אני לא הייתי עושה את זה
איך פעם היו לי אקרונות שבחיים לא הייתי חורגת מהם
ואיך אבדתי אותם
אז זהו לרגע יצאתי אחוצה מהבועה שלי
והסתקלתי על עצמי ממבחוץ
ואוף כול כך השתנתי למה שאני לא רוצה להיות
התחלתי להגיד לעצמי
שאני ידבוק באקרונות שלי אני יהיה מי שאני רוצה להיות ולא מי
שהסביבה משפיע עליה
ואני יודעת שאני לא יעשה את מה שהיא עשתה
ואני יודעת אני תמיד התרום את עצמי קודם
ואני קודם יחשוב על הסביבה ואחרי זה על עצמי
אני יהיה מי שאני רוצה להיות
טוב אז אין לי יותר מידי תמונות [כאילו יש אמון אין לי כוח להיתעסק עם זה
אז שיר יפה :)
ושוב אני נפגש
עם רגע של עצבות
בפינה חשוכה
אומד את הגבול
חושב על דברים בקצב חדש
אני מריץ מחשבות
מנסה עוד דף
ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות
מרגיש בכל הכוח, מהי תמימות
חושב על ההוא שם למעלה
שיודע דברים
ובנו כל הזמן משחק בחוטים
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים
ואיך אני נזרק חזק אל הקירות
נופל אל תוך עצמי
כבר לא יכול לראות
מאבד את התחושה
האם עכשיו את מרגישה
מה זה נקרא להיות לבד, להיות לבד
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים
שוב אני לא יכול לראות
אז איך אני נזרק בכוח אל המיטה
האור הופך שחור
הכל פה השתנה
נמאס לי לצעוד
לאזניים אטומות
שוב אני לא יכול לראות, לא יכול לראות
אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים
שוב אני לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
לא יכול לראות
לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
לא יכול לראות...
שוב זה לא יכול להיות
לא זה לא יכול להיות
לא יכול להיות
לא יכול להיות...
http://www.youtube.com/watch?v=XJ2zsDoTS4k
| |
|  כינוי:
בת: 30 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
