תיבת פנדורה

אוי אוי המראות שראיתי אתמול.

אפילו אני לא השתרמטתי ככה בחיי, וגם לא אהיה ככה אף פעם. אפילו עם חבר שלי רק התנשקתי שם ולא מעבר. מזל שהייתי שיכורה ולא התייחסתי אז לכל זה ברצינות כל כך. 

ילדים עוד לא בני 16 בחדר של ההורים של פ', לא נעלו את הדלת וכולם נכנסו. פ' אומר לי "אל תסתכלי, אני לא רוצה שתסתכלי על זה". אבל ראיתי, אותה בלי חולצה ובלי חזייה עם מישהו גם בלי חולצה על המיטה. ופ' דוחף אותם לשירותים, שיזדיינו שם, לא על המיטה של ההורים שלו. ויושב שם ליד הדלת, עם החולצה המכופתרת השחורה פתוחה. "ש'! אני עכשיו מתקשר לאבא שלך!" ברקע מחבר שלי, מסתבר, צועק את הנשמה. לא רציתי להתעסק בזה ולמרות שפחדתי שהוא יקבל התקף, התעלמתי. הוא צריך להבין שהוא לא צריך להיות אחראי עליה 24/7. והייתי כנראה שיכורה מידיי מכדי שיהיה לי אכפת. 

5 שוטים וככה את מתנהגת כשחבר שלך לא בסביבה? אלכהול זה לא תירוץ, מותק. וכשאת יוצאת ואני שואלת אותך מתוך גועל שאת לא שמה לב אליו, "נו איך היה עם ד' בשירותים?" "מדהים! הייתי מזיינת לו את הצורה וואייי" וכל מיני דברים אחרים שלא הבנתי.

אוי. 

אז ככה נראית מסיבה של בני 16, רבים על אלכוהול וסיגריות ונרגילה, מזדיינים ובוגדים. 

גועל נפש. מוזר שבכל זאת נהנתי, הא.