זה שם, ההרגשה שאני לא יכולה שהוא יראה אותי מפלרטטת עם מישהו, אני רואה אותו מסתכל לכיוון ואני עוזבת ישר את היד של איזה ידיד. ההרגשה הזאת שאני רוצה ממך צומי, ההרגשה שאני רוצה שתרצה אותי.
ואתה יודע את זה גם... אתה יודע שאתה לא סתם סטוץ.
הייתי רוצה לעזור לך, עם המשפט בגלל ה"הורים" האלה שלך... לעזור לך עם החרא שאתה עובר בבית ובכלל, ולחשוב שתעבור לגור עם אמא שלך בטבריה הורגת אותי.
ואני מעריכה אותך מאוד מאוד. ואני רוצה לעזור ואין לי איך. ההורים שלך מנסים להפטר ממך ומה אני יכולה לעשות? גאדמיט. כל זקן מפוקפק מקלל את "הדור של ימינו", ומה עם ההורים של ימינו? לא נורמלי פשוט. פאק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
