כשאני מתחילה לאבד אנשים, אני מחפשת אחר טעויות, אחר צלקות, אחר כאב, אחרי משהו שיגרום לי להרגיש ולהרגיש כל כך חזק עד שאשכח להרגיש.
מה חסר לי? כסף? סקס? או שאולי בכל זאת "אהבה"?
חסר לי רק ליטוף אחד, חסרה לי רק נשיקה אחת, רק חיבוק. חסרה לי כתף לבכות עליה, חסרות לי דמעות שעכשיו עולות בעיניים. ועצוב שעל טעויות כאלה לא מדברים עם אף אחד. ואני יכולה למנוע אותן אבל אני לא עושה את זה. אני משתוקקת לטעויות, לפחד, לצלקות, לכאב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
