הם צוחקים וצוחקים, אני מנסה להגיד להם היי, הם אפילו לא מסתובבים. אני נקרעת וצועקת "אף אחד לא זוכר אותי?" ואז מתחיל לרדת גשם בדירה, אני בוכה בלי סוף, בצורה היסטרית, ויש שם מישהו, עם כובע של פיראט, אבל סגול, ובכלל הוא לבוש כמו פיראט ציבעוני, אומר לי, "אני זוכר אותך חמודה, הקפטן זוכר אותך, אני זוכר אותך... אל תבכי, רק אל תבכי חמודה" אני נצמדת אליו ובוכה עליו, והמים מגיעים על לברכיים והחדר נעלם והופך לים בעת סערה, ורק אני והקפטן שם, והוא אומר לי שהוא לא שכח אותי, ואני לא יודעת מי הוא בכלל, אבל אני מחבקת ובוכה ובוכה ובוכה....
מי זה ה"קפטן" הזה, אני זקוקה לו עכשיו. שיבוא לי עוד בחלומות.
עליו אני אוכל לבכות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
