"השתיקה שלי
זו הצרחה הכי גדולה
שבי
השתיקה שלי
זה הכאב הכי כואב
אצלי
וכשהשקט יפול כמו חול
קולי לאיש לא יגיע
אני יכולתי לבכות אבל
פחדתי שזה יפריע"
לפני שאני יוצאת אני מסתכלת במראה, ותוהה מה היו חברים שלך אומרים עליי. תוהה מה היה קורה אם היית נמצא בטעות במסיבה ההיא, או ברחוב ההוא. היית ניגש?
קצת מצחיק להודות בזה, אבל אני מורידה את המוזיקה שאתה שומע. דיסקוגרפיות שלמות של להקות שלא שמתי עליהם בכלל קודם. מתביישת שאני שומעת מוזיקה אחרת שאתה לא אוהב. מנסה להבין מה אתה אוהב ולחקות את זה, אולי ככה תאהב אותי קצת.
אני כזאת כלום כשאני איתך, ריקה, אתה מספר לי על מקומות רחוקים, על חוויות, על החיים. ואני שותקת ומחייכת ומהנהנת בנימוס. ילדה טובה כזאת, שלפני שניה חנקת אותה וקיללת אותה.
אני יכולתי לבכות, אבל פחדתי שזה יפריע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
