אני על הברכיים והוא על הכיסא- מותש. אני ממשיכה ללקק בעדינות.
צוחק צחוק עייף, מסתכל עליי קצת, אני מסיטה את המבט כי אני נבוכה. הוא ליטף לי את השיער בעדינות, כזאת שלא הרגשתי ממנו אף פעם. אני מגניבה מבטים לעיניים שלו ותוהה. לרגע נדמה לי שהוא חושב על זה שאמרתי לו שיש לי רגשות אליו. אולי הוא ריחם עליי קצת?
אני לא אוהבת אותו, בעצם אני יותר שונאת אותו מאשר אוהבת. זה בטח כי הוא כל כך יפה והוא משהו שבחיים לא אגיע אליו. וכי הוא רע אליי רוב הזמן ומנצל אותי.
כן, שירחם. עלו לי קצת דמעות לעיניים, אבל זה לא שינה המון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
