אני זוכרת איך אמרת לי שנה שעברה:"שנה הבאה יהיה לך קשה ואת תבכי.." צדקת באמת קשה לי ואתה לא יודע אפילו עד כמה, בעצם אתה לא יודע עלי כבר כמעט כלום כי איבדנו קשר.. אבל למה? אני רוצה לבכות אבל לא בוכה כי הדמעות לא יוצאות. אני עייפה מאוד עייפה, ומסביבי כלום גם כן עייפים. אני רוצה שמישהו יחבק אותי. אבל אין אף אחד כזה.
ובכל זאת יש את הרגעים האלה שבהם אני מרגישה מאושרת ומבינה כמה החיים יפים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
rising_sun