מיליון ואחד גוונים של אפור

נוצרת אצלי ההנחה הזאת הזאת שכשאני אהיה בגיל הנכון, יפול עלי הכשרון לקבלת החלטות נכונות ושהחיים בסך הכל יהפכו להיות הרבה יותר קלים בזכותו..

אבל מה זה בכלל הגיל הנכון?

ועוד במיוחד כשקשה לי להודות בגיל האמיתי שלי ביני לבין עצמי (הכנה למשבר זהות?)

זה קצת מרגיש כיאלו אני עכשיו בסוג של תקופת בין לבין כזו, מאין קו מעבר כזה בין תקופה לתקופה... וזה נכון.

וזה נראה כיאלו החיים שלי קצת נעצרו, וזה גורם לי אי נוחות...

השגרה שלי מפוררת מלילה ליום ללילה ומשבוע לשבוע לחודש, חודשיים עוד מעט עברו כמו כלום..

מה יהיה כשתתחיל השנה? מה יהיו הקשיים שאני עוד לא מודעת אליהם?

והכי חשוב, איך אני אתמודד איתם?