מיליון ואחד גוונים של אפור

חשוב מאוד להתמיד בשאילת שאלות טרוויליות,

בשאלות קטנות וטיפשיות כמו למה אנשים מחייכים?

מה עובר בראש שלהם?

למה הם הולכים מדברים ומתלבשים בצורה שהם עושים?

ואז לחזור על אותן שאלות כלפי עצמי.

חשוב לזכור שלמרות האכזבה הכללית שאני חשה כלפי הסובבים,

חשוב להמשיך ולנסות לגשת ולהעמיק,

לא למרות, אלה בגלל שזה אינטרסנטי

בצורה הכי חיובית שיש.

חשוב להמשיך ולדמיין,

לגלות מחדש את כל הדברים שאבדו בדרך ההתבגרות הבלתי פוסקת

ולשלב אותם בחיים המלאים והצבעוניים בסביבי.

חשוב לתת לעצמי לאבד את עצמי,

אבל לא ליותר מידי זמן כי אנוכיות וחומרניות מוגזמת מביאות להתנוונות.

חשוב לזכור , שכמו שאני מאמינה ויודעת שהעולם הפנימי שלי גדול, עמוק ומלא בגוונים,

גם עולמם של הסובבים אותי מלא מחשבות, מעשים ושאלות שמעולם לא נאמרו, נעשו או נשאלו

ולכן לעולם אין לפסול את עולמו הפנימי של האחר ביחס אלי.