שואפת לשלמות

עידכון זה נכתב סתם.

סתם ככה אני כותבת. כי לי הרבה מה לעשות.

בעיקרון לא הולך לי כל כך טוב בזמן האחרון וגם לא כל כך רע.

למה טוב?

כי אני יכולה לא לאכול ארוחת בוקר וארוחת ערב, ולארוחת צהריים רק סלט ירקות עם מלח, פלפל ולימון.

למה רע?

כי אני יכולה, אבל בגלל שלפחות אחד מההורים שלי כל הזמן בבית אני חייבת לאכול.

אז אני מכניסה כמה שאני כולה מהאוכל לפה ורצה לשרותים כי אני "צריכה" (כשבעצם אני יורקת הכל).

-דיי מגעיל אבל מה לעשות...

חוצמיזה חיי מתסכלים מהרגיל.

דודה שלי הגיעה לארץ מארצות הברית בגלל שסבתא שלי אושפזה בבית חולים ואח שלי (המניאק) מציק לי מאוד כל הזמן, ואני שמטבעי תמיד משתדלת להרשים אנשים שלא רואים אותי לעיתים קרובות לא עושה לא כלום וזה ממש מעצבן!!!

ואם אני מתלוננת לאמא שלי על מה שהוא עושה לי היא לא מתיחסת!!

(שלא תחשבו שאני מלשנית - פשוט זה התפקיד שלי בתור אחות קטנה)

אבא שלי עושה לי בושות כאלה שאני רוצה למות! לדוגמא:

כשדודה שלי הגיעה במונית משדא התעופה אבא שלי (אח של הדודה) רץ בתחתונים בלבד לפגוש אותה בכניסה לבניין!!! בושות! xDDD

אני גם נורא דואגת לסבתא שלי כי למרות שלא היינו קרובות במיוחד אני עדיין אוהבת אותה מאוד ואני לא רוצה שהיא חס וחלילה טפו טפו טפו תמות..

זהו... כבר חפרתי מספיק להיום..

ואל תשכחו את המסורת החדשה, התמונה היומית היא:

היה לי היום יום ממש כיף (אבל בעצם גם קשה).

הייתי עם חברה בקניון והלכנו לסרט.

אז היה לי קשה לא לאכול הרבה כי היה לי כסף אז פופקורן קנינו בינוני לשנינו ובקושי אכלתי

ואחר כך היא קנתה גלידה אז אני קניתי פרוזן יוגורט (למי שלא יודע זה בעצם גוש קרח מעורבב בבלנדר עם פירות.

(לא משמין בכלל. רק הקלוריות של הפרי).

היה ממש מצחיק ואחרי הסרט שמנו לב ששלושה בנים (בני משהו כמו 18) עוקבים אחרינו. חברה שלי מיד נכנסה ללחץ, והתחילה לבכות לי שהם רוצים לחטוף ולאנוס אותה. (בכיינית. לא טוב לה אז שתלך ) אז התחלתי להרגיע אותה שסתם נדמה לה ושהיא פרנואידית, והיא נרגעה קצת. אחר כך שישבנו איפשהו והיה פתאום שקט כזה מוזר, ופתאום מישהו תופש אותנו מאחורה. וייי איך שבשנייה הראשונה צרחנו כמו פוסטמות שקיבלו הנחה בסופרמרקט, ואז התחלתי לצחוק (והיא התחילה לבכות). אז הם כאלה שלושה בחורים בני +18, ואנחנו בנות 13 ו 14 (אני 13) ולקחנו את עצמנו (אני וחברה שלי) והתחלנו לרוץ כמו משוגעות לא משנה לאן העיקר רחוק מהם, ופתאום הם נעלנו, אז כבר התחלנו כבר להירגע, פתאום אנחנו נתקעות (אבל ממש נתקעות. עם הגוף) בבנים האלה.. היא שוב התחילה לבכות ואני רק צרחתי ורצנו לשירותי הבנות ואז כשיצאנו אז מאחורי הפינה אחד מהם קופץ ומפחיד את חברה שלי ואחד קופץ ותופס אותי. שוב צרחנו ורצנו רחוק רחוק... חח..

אז נכנסנו לחנות של בגדי נשים (זקנות) כדי להיתחבא, והמוכרת כזה שואלת אותנו "במממה אני יכולה לעזוררר? בטון של איזו זקנה מצ'וקמקת (כשבעצם היא בת 17 או משהו כזה) אז אנחנו אומרות: כלום. והיא מנדנדת לנו שניקח משהו או שנצא. אז לקחנו בגדים של סבתות והיא הכריחה אותנו למדוד. בדיוק איך שיצאנו, מהקיר (השקוף) ראינו את הבנים האלה מנופפים לנו ושורקים.. (היינו בבגדים מגעילים של זקנים) והם התחילו לצחוק. אז מיד אנחנו נכנסות לתאי מדידה ומורידות את הבגדים הדוחים ולובשות את שלנו. אז יצאנו והלכנו בזהירות שהם לא היראו אותנו ולפתע משום מקום הם שוב עושים לנו "בוו!" צרחנו (שוב)... חח..

אז הם התחילו לשאול אותנו מאיפה אנחנו ואם אנחנו פנויות.. אז צחקנו (בעיקר מהמבטא שלהם) וברחנו והם רדפו אחרינו מלא זמן.. קיצר היה מצחיק אבל בגלל הפופקורן החלתתי לצום עד סוף היום (שזה לא הרבה, חזרתי הביתה בשש וחצי בערב. אז..  המשך יום טוב. סיימתי כאן לבינתיים.

ועוד משהו אחד. החלטתי להמציא מסורת משלי. כל פעם בסוף כל פעם שאני כותבת אני הוסיף תמונה חמודה.

אז ליום זה:

חמווווווד! לא?!

אוקי. אם אתם קוראים את זה סימן שהפירסומות הסמויות שלי עובדות.

לא כל כך הבנתם על מה אני מדברת? לא נורא. אני אסביר.

פתחתי את הבלוג הזה (ממש) לא מזמן ואני אוהבת לכתוב בו, אבל גם שיהו כמה גולשים יכול ליהיות נחמד,

כי לחברות שלי אני לא יכולה להראות את הבלוג הזה - שידעו על אנה?! חס וחלילה.

ולמרות שזה כיף לכתוב, זה גם כיף לקבל תגובות.

אז פרסמתי את הבלוג שלי בכמה מקומות ואני מקווה שיכנסו גולשים.

חוצמיזה הלך לי בימים האחרונים ממש טוב.

אני שוקלת 48, ולא תקועה על 49 כמו שהייתי מלא זמן (  ) והחופש עד כמה שהוא משעמם בכל זאת עדיף מלימודים, וגם היה לי נחמד יותר עם אנה בזמן האחרון. אכלתי פחות, לא הייתי רעבה, אכלתי מאכלים עם פחות אחוזי שומן, וכו'...

אז.. לכל החברות שלי מ 'החברות של אנה' שנכנסו לפה, הטינספו הזה הוא בשבילכן:

זהו. לא רוצה יותר מדי. גם ככה מקנאה מספיק.

בי לכולם..