מהצד תמיד נראה שיש לי חיים מעולים,טוב אני חושבת ככה.
יש לי משפחה אוהבת, מצב כלכלי מצויין, חברים, נראת לא רע.
אבל ה-9 ק"ג האלה משנים לי את החיים.
אולי נדמה לכם שזה שטויות אבל זה הדבר שהכי מעסיק אותי בחיים.
אתם לא כמה זה מפריע לי, פשוט אין לכם מושג.
אני חושבת על זה כ"כ הרבה פעמים ביום שאני צריכה להרזות.
אין יום אחד שלא חולפת המחשבה הזאת לפחות 5-6 פעמים.
זה הורס לי את הביטחון לגמרי.
שלא תגידו שאני שמנה ממש, אני מלאה, יש לי בטן ורגליים מלאות.
לא איזה משקל מסוכן או מזעזע.
תמיד הייתי שמנמונת וכל פעם משהו אחר הפריע לי בגוף,
פעם הבטן שהייתי הולכת עם חולצות ענקיות,
פעם היריכיים שפשוט הייתי הולכת עם טרנינגים ענקיים וסקינים כך הקיץ החם,
פעם השוקיים שלי שהייתי מסתירה אותם בכל מיני דרכים מוזרות,
ופעם הידיים שלי שהייתי הולכת כל הזמן עם סווטשרטים וחולצות ארוכות.
בבריכה מבקשת מחברה שב"טעות" תדחוף אותי למים עם בגדים שלא יראו את הבטן.
אף פעם לא באמת הרגשתי נוח, תמיד להסתיר משהו-שלא יראו.
לא מתיישבת בנוח,
צריכה רבע שעה לפני שאני קמה בכתה לסדר את המכנסיים נמוך נמוך שזה יסתיר לי את התחת,
מכניסה יום שלם את הבטן שלא יראו כלום.
באלי פשוט ללכת לשופינג ושהכל יראה עלי טוב! לא שחצי מהבגדים יושבים עלי רע.
פשוט להנות אשכרה מהקניות ולצאת עם הרבה בגדים.
אצלי הבעיה בקניות היא לא העניים של הכסף כמו אצל רוב הבנות,
אצלי אני רק מתחננת שאני יצא עם משהו שיושב עלי יפה.
למדוד שמלה ולא להתבייש לצאת איתה כי יש לי תחת גדול,
ובסוף אני מוצאת את עצמי יוצאת למסיבה עם איזה טרנינג סמרטוטי וגדול כי אני לא מרגישה בנוח עם משהו אחר.
אני עומדת מול המראה ובראש חולפות המחשבות:
"אוווף נמאס לי, למה זה מגיע לי ? למה אני שמנה ?! יש כ"כ הרבה רזות בעולם! למה דווקא אני?!"
אבל מצד שני " ים תרגעי, יש לך חיים בסה"כ טובים כ"כ למה את מענה את עצמך? את צריכה
לחיות את החיים שלך ולהנות, לא לבכות כל היום שאת שמנה ושאת שונאת את עצמך.
תגידי תודה על מה שיש ותחשבי על הכוס המלאה. יש כ"כ בנות שהיו מתות להחליף
איתך ויש בנות הרבה הרבה אבל הרבה יותר שמנות ממך."
אז ככה אני חושבת לעצמי מול המראה עם פיצול אישיות כבד.
אני כ"כ רוצה לרזות אבל אני פשוט לא מסוגלת,
כל פעם שבא לי לאכול אני פשוט לא שולטת בעצמי , אני פשוט אוכלת.
אין לי כוח בשיט לעשות כושר .
יש את כל האנוקסיות האלו, שלהם יש בעיות תזונה וכאלה,
הלוואי שהייתה לי בעיה כזאת, לפחות הן מצליחות לא לאכול ,
אני אפילו את זה לא מסוגלת לעשות.
כל החברות שלי רזות ממש, 40-44 ק"ג לא יותר.
זה לא שאני כל היום יושבת בבית ומתביישת לצאת.
אבל כל הדברים הקטנים שהזכרתי פשוט הורסים לי את החיים.
אני המון פעמים חושבת, אם הייתי רזה כמה החיים שלי היו באמת מ א ו ש ר י ם .
כינוי:
yam (i)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
