זה כמו לחץ, כמו כאב, מין תחושת אי נוחות קבועה שמפריעה לי כשאני לא יודע מה לעשות עם עצמי, כשאני נקרע בין ההווה והעתיד, כשאני צריך לעשות החלטות שאני לא רוצה, כשאני צריך לבחור אם לעשות את מה שנכון או את מה שעושה לי טוב...
הכאב הזה מונע ממני ללכת לישון בלילות, הוא מונע ממני לצאת ממעגל הנוחות שלי, הוא מונע ממני להתחשב באחרים, הוא גורם לי להיות אנוכי, הוא גורם לי להיות אפאתי, הוא גורם לי להיות ציני, הוא גורם לי לרצות להישאר במקום, הוא גורם לי להרגיש כבול, להרגיש מאוכזב, להרגיש סגור.
מים עוזרת לי, היא מקלה עלי, היא תומכת בי, היא הסיבה היחידה שאני נראה איכשהו מתפקד, בעבר כשהייתי מגיע להרגשה הזאת אמא שלי הייתה שולחת אותי לטיפול פסיכולוגי... ואנחנו יכולים לראות כמה זה עזר לי.
לפעמים יש בי רצון עז לעזוב הכל, ללכת לגור בחווה ולהישאר עם הסוסים לנצח, אלו חיים שהייתי יכול לחיות, אבל אלו לא חיים שהייתי רוצה למשפחה שתהיה לי...
לפעמים אני מאמין שלמצוא עבודה שמכניסה הרבה כסף, גם אם אני לא אוהב אותה, תיתן לי את האפשרות לחיות חיים שאני אוהב, לגדל ילדים, לבנות בית, אבל זה רחוק ממה שאני רוצה לעשות...
אני לא רואה את עצמי באף אחד משני הקיצונים האלו ובאותו הזמן אני שואף לשניהם. - זאת הסיבה שיש לי את הכאב בחזה, מרגיש כאילו יש בתוכי אדם צועק הגורם לכל בית החזה שלי לרטוט ולהדהד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
