בזמן האחרון היה לי קשה למצוא את עצמי מרוצה מהמקום שלי בחברה שבה אני עובד, כבר משיחת השכר הראשונה ידעתי שאני שווה הרבה יותר ולא הראו לי את ההערכה של החברה במשכורת.
עברו כמה חודשים מאז ואני הורדתי הילוך מאט בעקבות כי המצב ביניים הזה ביאס אותי, אני יכול לעשות כל כך הרבה יותר, לתת ולתרום כל כך הרבה יותר, אבל אם אני לא מקבל תגמול אז למה לי להשקיע?
אני כבר לא מתנדב.
לפני כשבועיים הצבתי עובדה שאני מחפש עבודה חדשה.
לאחר שהציעו לי כמה משרות וסירבתי להן החברה בה אני עובד הסכימה לדון איתי בתנאים שבהם אשאר, אז העלאה צפויה בקרוב.
אני רוצה לעבוד בכדי לחיות ולא לחיות בכדי לעבוד.
המשפט הזה מהדהד בתוכי כבר הרבה זמן, עוד מהתקופה שהייתי מדריך, אני צריך להגיע למקום שבו אני עובד בצורה מסודרת ואני מסוגל לבנות את המקום שלי בחיים, בית שבו אוכל להקים את המשפחה שלי, ועד אז אני טכנאי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
