לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבת אמת לא משחק




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

9/2009

פרק 7: =]


                 http://kaulitz2.blog.cz/יאווו מה שהייתי עושה לו איזה קושוקוווש

 

פרק 7:

הם התנתקו אחת מהשני.

ג'ינה הסתכלה למטה ולא אמרה דבר וביל חייך ולא אמין שזה קרה 'אני אוהב אותך'

אמר ביל לעצמו.

"סליחה" אמרה ג'ינה נבוכה.

"סליחה?" שאל ביל המום ומאוכז.

"כן אני מצטערת אני לא יודעת למה התנהגתי כמו טיפשה שנשקתי אותך" אמרה גי'נה עצובה אבל לא נותנת להראות את העצב שלה 'אני באמת דפוקה שאני משקרת לך עכשיו' אמרה לעצמה מביטה בעיינוי העצובות והנוצצות והיפות ששקעה בהם.

ביל שמע את המשפט הזה ונהייתה לו צמרמרות רעה בכל הגוף הוא הרגיש את הדמעות חונקות את הגרון שלו ולא נותן להם לצאת 'טיפשה בגלל שנשקת אותי?' שאל ביל את עצמו בעצבים.

"טוב אני צריך ללכת" אמר ביל בעצבים לכיון הדלת.

"ביל חכה" אמרה ג'ינה.

"מה עכשיו?" שאל ביל.

"אתה כועס?" שאלה ג'ינה.

"למה אני צריך לכועס? מי את בכלל שאני צריך להיות במצב כזה?" שאלה ביל בעצבים יודע שאם המשפט הזה יצא מהפה שלו זה אומר שהוא אוהב אותה והיא לא תצא לו מהראש ויצא מהחדר.

ג'ינה שמעה את המפשט הזה ודמעה קטנה נפלה לה על הלחי היא נגיבה אותו מהר וירדה למטה.

"אני שמחה ששתינו חושבים את אותו הדבר" צעקה ג'ינה לכיון ביל שבא לפתוח את הדלת.

"גם אני שמח" אמר ביל.

"אז מחר באיזה שעה לבוא?" שאלה ג'ינה לא מצאה מה להגיד.

"תשאלי את דוויד אני לא לוח זמנים" אמר ביל בעצבים.

אנה שבדיוק הכינה פופקורן לעצמה בשביל הסרט היא לקחה את הפופקורן ואכלה אותו והסתכלה עליהם כמו סרט 'ואוו הם יותר מעניינים מהסרט' אמרה לעצמה.

"טוב אני ישאל אותו ביי" אמרה גי'נה נתנה לו נישקה על הלחי ועלתה לחדר שלה.

"ביי" אמר ביל בשקט בקושי המילה הזאת יצאה לו מהפה ויצא מהבית.

אנה עלתה לחדר.

"מה קרה?" שאלה אנה.

"אני סתומה" צעקה ג'ינה בוכה.

"למה?" שאלה אנה מודגאת.

"אני וביל התנשקנו" אמרה ג'ינה.

אנה חייכה "ומה קרה אחרי זה?" שאלה.

"אני דחיתי אותו" אמרה ג'ינה בעצב.

"את מה?" שאלה אנה המומה.

"למה עשית את זה את אוהבת אותו או שכבר לא?" שאלה אנה.

"אני כן אוהבת אותו פשוט אני לא יודעת מה קרה לי בזמן הזה הכל עליי ולדי אחותי ועכשיו זה" אמרה ג'ינה בוכה.

אנה חיבקה את ג'ינה חזק מרגישה את הדמעות של ג'ינה מרטיבות לה את החולצה.

"זה בסדר גם ככה אני לא מתה על החולצה הזאת" מנסה אנה להצחיק את ג'ינה, ג'ינה עלתה חיוך קטן כי היא יודעת שאנה מנסה לשמח אותה.

"אוהבת אותך" אמרה גי'נה וחיבקה אותה עוד יותר חזק.

"גם אני אותך" אמרה אנה וחיבקה אותה בחזרה.

"שמעי זה לא סוף העולם את יכולה עוד לשנות את המצב לפני שבאמת יהיה מאוחר" אמרה אנה, ג'ינה התנתקה מהחיבוק והסתכלה על אנה "מה אני כבר יכולה לעשות? התנהגתי כמו דפוקה זהו הוא שונא אותי" אמרה ג'ינה מאוכזבת ושוב נפלה לה נדמעה על הלחי.

אנה נגיבה לה את הדמעה "שום דבר לר מאוחר עכשיו תרגיעי תוכאלי איתי ואז תלכי לביל לדבר איתו טוב?" שאלה אנה ועשתה לג'ינה פרצוץ חמוד שדרש סטירה.

"חחח אם לא תפסיקי עכשיו אם הפרצוץ הזה אני יתן לך סטירה" צחקה גי'נה מהפרצוץ של אנה.

"יאיאיאייאיי אוי יאייאי היא חייכה" אנה התחליה לצרוח ולקפוץ על המיטה.

"חחח אבל לא אמרתי אני יעשה את זה" אמרה ג'ינה וברחה ישר מהחדר כי היא יודעת שאנה מתכוונת להרוג אותה.

"מה אמרת?" צרחה אנה ורדפה אחרי ג'ינה שצרחה "הצילו" וצחקה.

אנה תפסה אותה ואז נשמע דפיקות בדלת "יאוו מי זה אני חייבת לו בגדול" אמרה ג'ינה הולכת לכיון הדלת.

"היי" אמר ולדי.

"היי..." אמרה גי'נה בקושי.

"מה את עכשיו כועסת עליי?" שאל והתקרב אלייה.

"לא למה אני צריכה לכועס על זה שאני לא רוצה אותך?" שאלה ג'ינה בפוזה שזה גרם לולדי לתעצבן.

הוא לקח אותה לחדר ונעל את הדלת ג'ינה התחילה להלחיץ.

"תצא מפה אני לא רוצה לדבר איתך אתה ילד מגעיל" אמה ג'ינה.

"אני לא שואל אותך ותודה אני יודע זה הגוואה שלי" אמרה ולדי תפסה את ג'ינה וקירב אותה אליו.

"תעזוב אותי או שתכיר אותי באמת" אמרה ג'ינה.

"תפתחוווווו את הדלת" צעקה אנה כי היא יודעת שלודי מסוכן אבל היא לא אמרה לג'ינה כי היא שחכה.

"לכי תזדיני" צעק ולדי לאנה.

"גי'נה תזהרי במה שאת הולכת לעשות הוא מסוכן" צעקה אנה מודאגת.

"מסוכן בתחת שלי" אמרה ג'ינה.

"אה את אוהבת בתחת?" שאל ולדי עם חיוך ממזרי.

"תיזהר ממני אני יודעת על מה אתה חושב" אמרה ג'ינה עצבנית.

"טוב שאת יודעת ואני הולך לעשות את זה בדיוק עכשיו" אמרה ולדי וזרק אותה למיטה.

"מפגר" צעקה ג'ינה וולדי קפץ עלייה.

היא נתנה לו בעיטה לביצים לקחה מהר את המתפתח ויצאה מהחדר במיהרות אנה באה והתחילה להרביץ לו "אנה את יודעת שאני לא יעשה לך כלום אבל אני לא מבטיח שאני ימשיך לא לעשות לך כלום אם תרביצי לי עו הפעם" אמר ולדי והתקרב אלייה עם מבט עצבני.

"לך תזדיין" אמה אנה והעיפה אותו מהבית שלה.

"איזה חולה נפש" אמה אנה וחיבקה את ג'ינה.

"מה הוא רוצה ממני נמאס לי כבר" אמה ג'ינה בוכה.

"אל תדאגי הכל יהיה בסדר לכי לאתרגן אני מכינה אוכל ותלכי לביל טוב?" שאלה אנה.

"כן" אמרה "אהה ומה עם אמא שלך? אני פה 4 ימים והיא לא הייתה פה פעם אחת" שאלה ג'ינה.

"אה שחכתי לספר לך שאמא שלך ואמא שלי נסעו ביחד" אמה אנה באושר.

"יאיאיאי" אמרה ג'ינה צוחקת ועלתה לחדר לאתרגן ואנה למטבח להכין אוכל שתיהן סיימו וישבו לאכול.

הן סיימו וג'ינה הלכה לכיון הדלת "תהחלי לי בהצלחה" אמרה ג'ינה.

"בהצלחה" אמה אנה גי'נה יצאה לביל שזה לוקח מהבית של אנה 20 דקות והיא הלכה ברגל חושבת מה להגיד לו.

 

מנקודת מבט של ביל:

הוא יצא מהבית מאוכבז ועצבני ועצצוב.

'למה היא עשתה לי את זה?' שאל ביל את עצמו

'אני אוהב אותה כל כך למה היא אמרה שהיא טיפשה שהיא נישקה אותי מה אני...' התחיל ביל לחשוב על מה שקרה.

הוא הדליק סיגרה ונרגע עלה הבייתה התקלח והלך לישון.

אחרי שעתיים הוא שמע דפיקות בדלת.

"רגע אני בא" אמר ביל התמתח ופיק והיה עם בוקסר.

ביל פתח את הדלת וראה את ג'ינה.

"גינה?" שאל ביל לא מבין.

"היי אני יכולה לדבר איתך?" שאלה ג'ינה מבוכה מהמצב שביל היה נמצא.

"כן תכניסי" אמר ביל והוסיף "רוצה לשתות?" שאל והלך לכיון המטבח.

"אממ לא " אמרה גי'נה מסתכלת על הטוסיק היפה של ביל בזמן שהוא הלך לכיון המטבח.

ביל שתה והתסובב גי'נה ישר הסתכלה על הטלוויזיה כדי שלא יחשוד.

"אני יתלבש ויבוא" אמר ביל.

"לא ..." אמרה ג'ינה ואז סתמה לעצמה את הפה עם הידיים.

ביל חייך ואמר "בכיף".

"לא זאת אומרת תעשה מה שנוח לך" אמרה הסמיקה כולה.

"נוח לי עם בוקסר אבל נראלי שלך לא" אמר ביל מתיישב לידה.

"אם נוח לך אז גם לי" אמרה ג'ינה זזה קצת ממנו כי היא יודעת שהיא לא תשלוט על מעשיה.

"אז על מה רצית לדבר איתי?, שאל ביל.

"על מה שהיה היום" אמרה גי'נה הסתכלה על עינוי שהפכו לעצובות.

"תשמע ביל אני לא יודעת מה קרה לי באותו רגע נכון אני טיפשה כי שקרתי לך" אמרה ג'ינה.

ביל שמע את זה והסתכל עמוק לעינייה הרגיש את הפרפים בבטן משתוללים 'ביל תרגע אולי זה לא מה שאתה חושב תן לה לסיים' אמר ביל לעצמו.

"ביל אני ... אני מרגישה אלייך משהו ובנשיקה הזאת הבנתי שאני מאוהבת בך" אמרה ג'ינה וישר קמה לכיון הדלת.

ביל ישר תפס את ידה סובב אותה אליו ונישק אותה נישקה ארוכה ומלאה אהבה.

הם התנתקו אחד מהשני.

"גם אני אוהב אותך" אמר ביל וליטף את פניה של ג'ינה והיא עצמה את עינייה.

הוא נישק אותה עוד הפעם ואז עבר לצוואר גי'נה הריגשה שהיא כבר לא מתאפקת.

היא שלחה את היד שלה וליטפה את גבו של ביל שזה עשה לו צמרמרות נעימה בכל הגוף הוא עצם את עינוי ושהיא סיימה הוא פתח את עינוי הריים אותה על מותנו ונישק אותה והלך לכיון החדר שלו הוא הניח אותה על המיטה סגר את הדלת ועלה על ג'ינה.

הם התנתשקו בפראיות והוא ליטף את גופה שזה גרם לה לגנוח מרוב אהנה.

הוא לאט לאט הוריד לה את החולצה ואת המכנסיים הם נישארו עם תחתונים וחזייה.

ביל הוריד לה את החזייה והיא לו את התחתון, והוא לה הוא קם ניגש לארון ולקח קונדום ושם אותו.

'אני לא מפחדת כי זה ביל' אמרה לעצמה ג'ינה.

ביל באה ונשכב עלייה "אני בתולה" אמרה גי'נה.

ביל חייך אלייה ואמר "אל תדאגי אני יתחשב" ונישק אותה הנשיקה הזאת הרגישה כמו נצח.

ביל פסיק טיפה את רגלייה של ג'ינה וחדר אלייה.

"אההה" גינחה ג'ינה.

עד שהפסיק לכואב לה והיא התחילה להרגיש הנאה שלא הריגשה מעולם.

ביל שם לב שכבר לא כואב לה והגביר קצת את הקצב.

הוא נישק אותה בכל מקום בגוף ניסה להנות ממנה כמה שאפשר וגם גי'נה לטיפה חרימנה אותו כמה שהיא יכולה.

ביל גמר ונשכב ליד ג'ינה והסתכל עלייה עם חיוך "נו איך היה?" שאל.

"אמממ תן לי לחשוב על זה" אמרה ג'ינה.

"לא משהו" אמרה בצחוק.

"אע רוצה סיבוב שני וזה יהיה משהו משהו" שאל ביל בצחוק ושתיהם צחקו.

"נראה אותך" אמרה ג'ינה קמה שמה את הסמיכה מסביב לגופה ויצאה מהחדר.

ביל לקח בוקסר חדש שם אותו ורדף אחריה.

"בואי לפה" אמר ביל.

"לא רוצה ולא רוצה" אמרה ג'ינה בקול ילדות קופצת על הספה כמו ילדה קטנה.

"כן רוצה וכן רוצה" התגרה בה ביל.

היא עשתה פרצות של ילדה בת 6 שרוצה סוכריה על מקל ולא מביאם לה.

"דיי אני אוכל אותך" אמר ביל ותפס את ג'ינה.

שתיהם צחקו והתנשקו ונרדמו.

______________________________________________________________

אעאעאעאאעאעאאעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

סוף סוף סיל וג'ינה ביחד וגילו לאחד את השני מה הם מרגישים + עשו אהבה חחח איזה חמודה אני חחח עזבו ....D:

 בפרק הבא:

"החתלת בסוף לבוא אה?" שאל הגבר.

"מה אתה רוצה מהחיים שלי..." צעקה טפי

 

זהוו ביי בייי

תגווווווובוווווותתתתתתתת^_______^

33>>

 פרק 8 מוכן רק צריך תגובות!!!!!!

ופרק 8 פרק ארווך מאוווד יאללה תגיבו אני מתה לשיים את פרק 8 יאיאיאייאD:

נכתב על ידי , 29/9/2009 22:52  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מירה^^ ב-22/10/2009 22:12
 



פרק 6


 

 

http://www.youtube.com/watch?v=13HWpk4MrbU

השיר החדש של טוקיו הוטל=]

תשמעו אותו ותקראו את הפרק שיר מהממם3>

 

פרק 6:

טפי ניתקה ישר את הטלפון שלה והתחילו דמעות לרדת בלי שליטה, הטלפון שוב צילצול טפי רעדה כולה ולבה התחיל לפעום מהר ומהר.

היא ענתה "לא יפה לנתק ככה לאנשים בפרצוץ" אמר הגבר.

"מה אתה רוצה ממני ומי אתה?" שאלה טפי ונשמעה שהיא בוכה.

"את תדעי הכל מחר בשעה שתיים בצהריים מתחת לבניין שלך יבואו ולאסוף אותך" אמר הגבר.

"אני לא יפגש איתך עד שתגיד לי מי אתה" צעקה טפי בוכה.

"אם מחר את לא יורדת בשתיים שיאספו אותך את יכולה להגיד ביי לאחותך ואמא שלך כי אני ירצח אותן" אמר הגבר.

"שלא תעז לגעת בהן שומע אותי?" צעקה טפי מרגישה את הכאב של הפחד משטלט עלייה.

"אני לא ירצח אותן עם תעשי מה שאני אומר לך" אמר הגבר.

"אוקי אוקי אני יעשה את זה" אמרה טפי מנסה להריגע את עצמה.

"ילדה טובה" אמרה הגבר וניתק.

טפי הלכה לכיון המטבח בצעדים קטנים ורועדים ולא יכולה להפסיק לבכות הדמעות יוצאות מעצמם היא שתתה כוס מים ונרגעה טיפה.

היא נגשה לקח דף ועט והתחילה לכותב מכתב:

לג'ינה:

ג'יני אני יודעת שאת לא תאמיני לי אבל אני תמיד אהבתי אותך בתור אחות ותמיד אוהב למרות שאני אף פעם לא מראה לך את זה כי אני אף פעם לא יכולתי להראות לך את זה ואני מצטערת על זה מאוד עכשיו את שונאת אותי ואני לא יודעת מה  לעשות כדי שתביני אותי....

 

ג'ינה הצילוווווווו מישהו מאיים עליי עם את לא תשמעי ממני עוד יומים משהו תתקשרי למשטרה דחוף בבקשה זה דחווף!!!!

 

ותגידי לאמא שתמיד היא האמא הכי מושלמת בעלום הזה ואני מודה לה על כל מה שהיא עשתה למעני ולמענך בחיים האלו.....

באהבה טפי3>

 

היא סיימה לכתוב את הנייד שלה צילצל ועל המסהמכתב ולקחה את הנייד שלה והתקשרה לג'ינה.

 

מנקודת מבט של ג'ינה:

הטלפון צילצל ועל המסך כתוב 'זונה'.

"מה??" שלאה ג'ינה בוחרת מה ללבוש.

"ג'ינה אני מפחדת" טפי החלה שוב לבכות.

"מה קרה?" שאלה ג'ינה קצת מודגאת.

"מישהו התקשר אליי ואיים עליי ג'ינה עם עוד יומים אני לא מתקשרת עלייך תתקשרי למשטרה" אמרה טפי בוכה.

"אויי עוד פעם את מנסה להפחיד אותי תביני שקרת לי הרבה למה נראלך שאני יאמין לך?" שאלה ג'ינה עצבנית.

"ג'ינה פשוט תקשבי לי וזהו" אמרה טפי וניתקה.

"מפגרת" אמרה ג'ינה ובחרה מה ללבוש:

היא עשתה פן בשיער.

"ג'ינה ביל הגיע" צעקה אנה לכיון החדר.

"אני באה" אמרה ג'ינה מאושרת ומתרגשת.

היא ירדה וביל חייך אלייה.

"היי" אמר ביל.

"היי רוצה לשתות  ולאכול משהו כי אני ואנה בדיוק אוכלות ארוחת ערב" אמרה ג'ינה מסמיקה.

"אממ אוקי בשמחה" אמר ביל.

אנה ג'ינה וביל התיישבו והתחילו לאכול.

"ביל כבר חשבת על מה השיר ידבר?" שאלה אנה.

"את האמת שכן" אמר ביל 'על ג'ינה' אמר ביל בלב.

"על מה?" שאלה ג'ינה סקרנית.

"על מה שעובר עליי" אמר ביל.

"אז אני יצרף מה שעובר עליי" צחקה ג'ינה.

"בשמחה זה יכול להיות מצוין" אמר בי 'בדיוק אני ידע מה את חושבת'.

"אוקי" אמרה ג'ינה.

הם סיימו לאכול וג'ינה וביל עלו לחדר.

בדרך לכיון החדר אנה עשתה פרצוף ערממוי לג'ינה בילי שביל יראה וג'ינה צחקה.

ביל וג'ינה נכנסו לחדר ג'ינה סגרה את הדלת.

"אוקי אני יביא מחברת ושתי עטים" אמרה ג'ינה.

"אוקי" אמר ביל וחייך אלייה וג'ינה חייה אליו בחזרה.

היא ניגשה לספרייה שהייתה בחדר לקחה מחברת ושתי עטים.

"בוא שב" אמרה ג'ינה מתיישבת על המיטה.

ביל ישב לידה והיא תלשה דף אחד והביא לו את הדף ועט.

"הנה תכתבו פה כמה משפטים לשיר ואני יכתוב ונחבר את זה ביחד לשיר אחד" אמרה ג'ינה מחייכת אליו.

ביל חייך אלייה לקח את הדף והעט והסתכל עמוק לתוך עינייה הם היו נוצצות והיא הסמיקה הוא לא הבין למה היא מתנהגת מוזר היא אמרה לו שהיא שונאת את הלקה שלו ואולי היא כבר חושבת אחרת.... התחיל ביל לחשוב.

ג'ינה הסתובבה לכיון אחר כדי שהיא תוכל להתכרגז וביל לכיון אחר.

"אוקי" אמר ביל לעצמו והתחיל לכתוב:

 

שראיתי אותך בפעם הראשונה ידעתי שזאת את

במבט אחד וראשון שעיני פגשו את פנייך הבנתי

והרגשתי שזאת את ולא אחרת מאז אני יודע שאת

תהיה אצלי בלב ולא תציאי לעולם.......

 

אני ואת מכירים יותר ממה שאת יודעת

חבל שאני צריך לשמור את הסוד הזה

בינונו נהיה הרגשה כאילו פעם ראשונה שאת

מדברת איתי אני מצטער שאני לא יוכל להגיד

לך את האמת.......

 

כתב ביל את המשפטים האלו והרגשי פרפרים בבטן הוא הסתובב לכיון גי'נה והרגיש שהוא חייב להגיד לה את האמת אבל לא יכל היא הסתובבה ועלה חייך ישר על פנוי היא חייה אליו בחזרה הוא הסתכל עמוק לתוך ענייה לא יכול להתנתק מעינייה היפות והיא גם הוא התקרב לאט לאט אלייה היא הרגישה שהיא לא יכולה לזוז.

"אעאאעעעעעעעע" צעקה אנה.

ג'ינה וביל נבהלו "מה קרה?" צעקה ג'ינה יוצאת מהחדר במיהרות וביל אחריה.

"אעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעעאעאאאאאא ג'ווווווק איכס" צעקה אנה עומדת על השלוחן עם מטאטא.

"חחחח יא סוכה הבהלת אותי" התחילה לצחוק ג'ינה וביל איתה ביחד.

"מה את צוחקת תהרגי אותו בלאט" אמרה אנה.

"אני בחיים לא יהרוג ג'וק זה מגעיל אבל אולי ביל כן" אמרה ג'ינה מסתכלת על ביל עם חייך וביל צחק והלך לכיון הג'וק והרג אותו.

"פיאווווו" אמרה אנה ירדה מהשולחן.

ביל וג'ינה צחקו ועלו בחזרה לחדר.

הם נכנסו לחדר ג'ינה סגרה את הדלת ושאלה "נו כתבתה כבר כמה משפטים?"

"כן ואת?" שאל ביל.

"אמממ חשבתי מה לכתוב ומצאתי עד שאנה צעקה " צחקה ג'ינה וביל איתה ביחד.

"אוקי אז תריאי לי מה כתבת" אמר ביל.

"לא כתבתי לא הספקתי תן לי 2 דקות ואני מסיימת סבבי?" שאלה ג'ינה עם חיוך כובש.

ביל הרגיש פרפרים בבטן לא הצליח להוציא מילה וגי'נה לא יכולה להוריד את עייניה מעיניו היא הרגישה שהיא מתאהבת בו יותר ויותר היא הסמיקה וביל הצליח להגיב ואמר "כן".

ג'ינה שמעה והסתובבה נשמה עמוק וחייכה לעצמה לא יכלה להוריד את החיוך והתביישה התחליה לכתוב:

 

אני לא מאמינה שכל זה קרה ואמיתי

בהתחלה שנאתי אותך עד המוות ועכשיו

אני אוהבת אותך מוכנה למוות למענך

איך זה קרה אני לא יודעת.....

 

למה אני מרגשיה בטוחה איתך כל כך

כאילו אנחנו הינו בעבר ביחד ומכירים אחד

את השני טוב...

את נותן לי ביטחון להיות קרובה אלייך

אני יודעת שאתה האבה שלי לנצח....

 

"אוקי כתבתי 2 בתים" אמרה ג'ינה.

"גם אני כתבתי 2 ופזמון נחבר ביחד" אמר ביל.

"בכיף" אמרה ג'ינה.

ביל הראה לג'ינה את מה שכתב.

'וואווו' אמרה ג'ינה לעצמה.

וג'ינה הראתה לו מה שהיא כתבתה.

'היא אוהבת אותי.....? היא כתבה את זה עליי??.' אמר ביל לעצמו מנסה לא להכניס לעצמו

תקווה שהיא אוהבת אותו.

"נו איך זה בסדר?" שאלה ג'ינה מחייכת.

"כן מילים יפים" אמר ביל וחייך אליה.

"גם אני אהבתי את שלך" אמרה ג'ינה מחייכת בחזרה.

"טוב בואי נחבר את הפזמון" אמר ביל.

"טוב" אמרה ג'ינה.

 

פזמון:

עכשיו אנחנו ביחד מרגישים אהבה

לא יכולים להגיד לאחד השני את האמת

הכל אמיתי הכל קורה אנחנו לא חולמים

את זה

 

"סוף סוף סיימנו" אמרה ג'ינה נשכבת על המיטה.

"כן" אמר ביל.

מסתכל על איך היא נשכבה בצורה מגרה, היא עצמה את עייניה וביל לא יכל להוריד ממנה את עיניו היא שכחה לרגע שהוא לידה ואז פתחה את עייניה "אויי סליחה פשוט לא ישנתי טוב הלילה ואני מתה מעייפות" אמרה ג'ינה.

"זה בסדר אם את רוצה לכי לישון גם ככה סיימנו" אמר ביל.

ג'ינה התיישבה לידו מחבקת אותו ביל היה בהלם אבל חיבק אותה בחזרה.

ג'ינה קמה ואמרה "מצטערת אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון" מסתכלת למטה מתביישת.

"לא קרה כלום וזה בסדר" קם ביל וחייך אלייה גי'נה התסכלה עליו וחייכה בחזרה.

"תרגישי איתי בנוח אל תתבישי" אמר ביל.

"תודה עכשיו אני באמת מרגישה בנוח" צחקה מעט ג'ינה.

ביל חיבק אותה חזק והיא נבהלה טיפה ואז חיבקה אותו בחזרה עצמה את עייניה וביל את עיניו לאט לאט הביטו אחד בשני לא אמרו דבר הרגישו אך הפרפרים בבטן משתוללים להם בבטן העיינים שלהם נצצו ולאט לאט קירבו את פניהם והתנשקו נישקה צרפתית ארוכה ומלאה אהבה.

_________________________________________________________________

אעאעאעאאעאעאאעאאעאעאעעעעעע סוף סוף ביל וג'ינה התנשקוD:

מה יהיה בפרק הבא???...

האם הם יהיו ביחד??

הכל בפרק הבא חעחעחעחעחעחעחעע עזבו אני משמעוממתXD

33>> אותכן

לינדה^_^

 לפחות שיהיה לי 10 תגובות בבקשה מביטחה שיש למה לצפות בפרק הבאD:

                                         
                                        

נכתב על ידי , 17/9/2009 09:41  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-3/11/2009 16:58
 





Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 479471002 




3,825

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאהבת אמת לא משחק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אהבת אמת לא משחק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)