לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

LIFE OF A QUEEN

עוד בלוג של נערה מיתבגרת שיש לה בעיות עם עצמה ועם העולם

Avatarכינוי:  Queen A

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הרגעים האלה שנמאס לחיות


הרגעים האלה שפשוט נמאס לך לחיות, הכל חרא, כולם מצעבנים.
מרגישה שאני שונאת את כולם , לא יכולה לראות כבר את אותם הפרצופים. באלי פשוט לברוח ולא לחזור.
שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת!!
נמאס לי מכולם, נימאס לי מעצמי נמאס לי מבצפר,
נמאס.!
שמישו יחליף איתי תפקיד, נימאס לי מעצמי. מתחילה לחזור למי שהייתי פעם, אני שוקעת. ולא בטוחה שהפעם אני יצליח לחזור לעצמי....
אין טעם לחיים , הכל חרא.

מחר יום חדש, אולי יהיה טוב ואולי לא,
xoxo
Queen A
נכתב על ידי Queen A , 16/3/2013 13:05   בקטגוריות גיל ההתבגרות, עצבים, פסימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עולה למעלה


אני הבנאדם הכי רגיש בעולם וכל דבר אני לוקחת ללב. גם עם בהתחלה משו מעצבן אותי בהתחלה, בסוף אחרי שאני יצא על כל העולם על מה שקרה אני יכולה ללכת למקום שקט ולכבות שעות. ניראלי שזה החלק האשכנזי שבי, לקחת הכל ללב.
פעם הייתי ממש נפגעת מכל דבר, כל מילה קטנה הייתה מכניסה אותי לסרטים של סוף העולם. ממש היה קשה לי לישמוע ביקרות או רכילות עלי, לקחתי את זה ממש קשה. חשבתי שמשו בי לא בסדר. שאני פגומה.
היום אני מבינה שזה לא נכון, ולא כל דבר רע שאומרים לי אני צריכה להעלב, הבנתי שיש גם ביקורת בונה, אבל ברור שזה תלוי במי נותן אותה.
פעם היתי משאירה הכל בפנים לא מספרת לאף אחד מה אני מרגישה, משאירה הכל בלב. בסופו של דבר זה הכביד עלי ולא יכולתי יותר. כמו בלון שמנפחים אותי יותר מידי- בסוף הוא מתפוצף. גם אני- התפוצצתי!
לפני שנה וחצי בערך היתה לי תקופה שכל מה שעשיתי בה היה לצעוק, לצרוח, ליפגוע באחרים. התבגרתי ועלה לי הביטחון אז ניסיתי להיות מישהו שאני לא. כל דבר שהיה ניראלי לי לא במקום הייתי מגיבה, מביעה ביקורת. זאת הייתה אחת התקופות היחידות שאני מתחרטת עליהם ורוצה למחוק אותה.
הייתי בנאדם מאוד עצבני, כל מילה שהיא לא במקום ישר הדליקה אותי . הרגשתי שאני לא שולטת בעצמי, מצאתי את עצמי פיתאום במצבים שלא הבנתי איך הגעתי אליהם, ממש כמו חורים בזיכרון כאילו המוח ניסה לעזור לי להכחיש את הזמנים האלה. פגעתי בכל מי שיקר לי.
רבתי בלי סוף עם החברות שלי, עם ההורים שלי והכי חשוב עם עצמי.
שנאתי את עצמי, את איך שאני ניראת, איך אני מדברת, איך שאני חושבת, שנאתי את האנשים שאני מסתובבת איתם, שנאתי את המשפחה שלי, שנאתי את מי שאני אוהבת.
באמת שאני לא מאחלת לאף אחד חברים כמוני, כמו שהייתי.
כל יום אני מודה על זה שהרבה אנשים לא ויתרו עלי כשהיה לי קשה, עזרו לי לקום לעלות למעלה, לחזור לדרך הישר. 
עדיין לא הגעתי למעלה, לא השגתי את המטרה . אבל כן עשיתי שינויים והתחלתי לקבל דברים בעצמי שלא אהבתי.
צבעתי את השיער, עשינו החלקות אבל אחכ השלמתי עם זה שיש לי תלתלים ועכשיו התסרוקת שלי תלויה במצב רוח שלי בבוקר. ירדתי עשר קילו, ועכשיו כשניגמר החורף אני ימשיך להוריד עוד. אני מנסה להיות פחות ביקורתית, פחות דעתנית, פחות חפרנית. מנסה להוריד את רמת העצבים שלי, מנסה לשלוט בעצמי. לרוב אני מצליחה, כימאט תמיד הכל בסדר. אבל לפעמים כמו כל בן אדם גמאני מועדת. אני מוצאת את עצמי בריבים שטותיים (פעם אחת אפילו רבתי מכות עם מישו מהכיתה, יותר נכון אני הרבצתי לו והוא פשוט ניסה לעצור אותי כי כמו כל גבר גם הוא לא מרביץ לבנות). לפעמים אני יותר מידי ביקורתית, וישירה וחסרת טקט. אבל לרוב אני פשוט אני.
לא החלמתי לגמרי, אני מודעת לזה שלפעמים אני בלתי נסבלת, אבל אני מנסה לעבוד על זה.

xoxo
Queen A

נכתב על ידי Queen A , 11/3/2013 21:17   בקטגוריות גיל ההתבגרות, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור, עצבים, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



484
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לQueen A אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Queen A ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)