אז עניין הצום לפני הדיאטנית הלך יפה..

באמת הברזתי מבית ספר. ובאמת קמתי ב-13:30 בצהריים למרות שזה היה קשה.

הלכתי לי לדיאטנית על בטן ריקה והפלא ופלא-

59.8

הקידומת הוחלפה :)

אין מאושרת ממני, למרות שזה גרם לי לעשות שטויות.

הגעתי הבייתה ושתיתי קפה, אבל אז הצטרפו לו כמה קוביות שוקולד (יותר נכון חצי חבילה!) ועוד שתי עוגיות גרנולה..

אין יותר טיפשה ממני.

כנראה שמחר נחזור ל-60.. ככה זה- על טעויות משלמים.

ממש בא לי לצאת לשתות היום עם חברים. אבל ההורים שלי מארחים בבית כמה חברים כך שיהיה קשה לצאת בלי שהם ישימו לב.

חוץ מזה שבטח אני אתפתה לאכול דברים משמינים בחוץ.

אבל עדיין.. ממש בא לי |פרצוף שובב|

גם יש לי חצאית חדשה שבא לי ללבוש... למרות שאחי הגדול טוען שאני ניראית כמו זונה איתה :)

בהתחשב בזה שהיום שלי התחיל לפני איזה 4 שעות, אין לי שום דבר מעניין להוסיף על היום.

אני רק מקווה שאני אצליח לשמור ויהיה טוב.

אני אוהבת את התמונה הזאת..

כי עם כמה שהיא רזה היא ניראית בריאה ונשית, ולא כאילו עוד שניה היא נשברת לשניים.

ובנימה אופטימית זו...

טוב, אז היום לא הלך כל כל טוב כמו שציפיתי..

אבל עדיין הלך טוב בפרופורציות של דיאטה.

קמתי בבוקר ושתיתי קפה (טוב נו, גנבתי עוגיית גרנולה קטנה)

משכתי עד הערב בלי כלום, רק עוד קפה.. בערב (19:00 בערך) הרגשתי שאני מתה מרעב אז אכלתי סלט...

אבל עכשיו... לפני איזה שעה אבא שלי ואשתו חזרו ממסעדה והביאו סוג של חזיר מטוגן בפירורי לחם או משהו... קיצר אכלתי מזה, אבל די קצת..

ואז נפתח לי הרעב הגדול :(

אכלתי וופל כזה עם שוקולד!!

ואז מהר דחפתי שתי פרוסות לחם דיאטטי ודוחה כדי למלא את הבטן..

בינתיים זה עבד.

אז כן.. זה לא הצום שתכננתי

(בכל זאת משכתי 34 שעות.. זה יפה!)

אבל היה מכובד.

התכנית שלי היא עדיין לישון מחר כל היום ואז ללכת לדיאטנית על בטן ריקה.

נקווה שנראה את ה-59..

אה, אגב..

היום נשקלתי בבוקר על בטן ריקה והייתי 60.5.. זה נחמד.

לא סיפור להוריד חצי קילו עם מה שאלתי היום + איזה 13 שעות שינה מכובדות :)

מחר אחרי הדיאטנית קבעתי עם חברים ללמוד לאיזה מבחן מעצבן אצלי בבית... אז זה טוב כי אני אשלוט במה שנאכל..

נקווה שילך לי טוב עם הדיאטנית... כבר שבועיים ברצף שהייתי תקועה על ה-60 בול אצלה.

למרות ששמרתי ממש טוב!!!

זה מה שתמיד קורה לי בדיאטות שלי... אני מגיעה ל-60, נתקעת ונשברת :(

אבל הפעם זה לא יקרה.

הפעם אני אחרי השבירה (סופ"ש האחרון) ואני אתעלה על עצמי ואגיע עד הפאקינג 55!!!!!

אני מקווה...

בלי שם, או סיפור חיים... בלי כלום.

פשוט בלוג דיאטה.

אני צריכה מקום סודי שבו אני אוכל לכתוב באמת מה אני אוכלת, ובעברית זה הכי קל, כי חוץ מההורים גם ככה אף אחד שאני מכירה לא מדבר עברית (אמרנו בלי סיפורים אז לא נפרט), וההורים לא יגלו.. יש סיסמאות ושטויות ונו.. גם ככה לא אכפת להם, על מי אני עובדת.

כבר 6 שעות לא אכלתי.

מ-9 בבוקר..

יש לי דיאטנית כל יום שלישי אחרי הלימודים..

פעם אחרונה שהייתי שם שקלתי 60.05 (כן, השומן..).

מאז הספקתי לאכול כמו.. כמו... כמו אבי ביטר בערך!!!

פשוט לא הפסקתי.. אולי זה קשור לכל הריבים שהיו לי כל השבוע עם כל העולם.

מן שבוע כזה..

אני מתארת לעצמי שאני שוקלת משהו כמו 61.5 עכשיו.. אז המטרה היא בהחלט לצמצם נזקים עד הדיאטנית..

אולי אפילו לרדת קצת (אלוהים כמה שאני חייבת לראות כבר את הספרה 5 בתחילת המשקל)

היום?

היום לא אוכלים.

מסטיקים ומים וסיגריות, אם ההורים יצאו מהבית...

התכנית היא להבריז מבית ספר יום שלישי ולישון כל היום עד הדיאטנית.. לפחות איזה 10-11 שעות שינה..

ואז אולי זה יצליח.. אבל רק אם אני לא אוכל עד אז.

אז מה עושים בינתיים?

פותחים בלוג.. למה לא? זה מעביר זמן יופי.

אני חייבת לזכור שאסור לי להישבר.

אסור לי להישבר!!!!