אני מפחדת מהמוות, אני חושבת שמעולם לא פחדתי ממנו כמו שאני חוששת מפניו עכשיו.

אבל אולי זה רק בגלל כל התאונות האלה שיכלו להמנע שאני שומעת עליהן לאחרונה,

וכל חללי המלחמות...

אני לא מסוגלת לתאר לעצמי, איך חייו של אדם נגדעים ברגע, וזה אפילו לא משנה אם האדם הזה הוא אדם טוב או רע, אם הוא פגע במישהו או לא, אם הוא תרם את כל זמנו על מנת לעזור לאחרים או שהחליט להתרכז בעצמו, אם הוא תכנן את עתידו או רצה לחיות את השנייה.

מלאך המוות לא מתחשב ולא שואל - הוא לוקח.

לפעמים אני חושבת, האם זה באמת פייר ? האם ,כמו שאומרים, באמת יש משמעות?

כי אם יש משמעות, למה גם אנשים טהורים כל כך נלקחים בטרם עת?

מה עשה התינוק שרק נולד וכבר מוסר את נשמתו בחזרה לבורא?

מה כבר עשתה הנערה שרק סיימה את שירותה הצבאי, וכל עתידה רק חיכה לפניה , וברגע נהרגה בתאונה ?

מה כבר עשו האזרחים שנאלצים לשלם על טעויות, או לא הטעויות של המדינה (אני לא מעוניינת להכנס לפוליטיקה) ?

לכולם יש רצונות, שאיפות, אהבות, חלומות, תקוות והרבה כוח ואמונה רק להמשיך , להמשיך הלאה למרות כל הקשיים ...

אני פוחדת מהמוות, ורוצה לאחוז בחיים בכל כוחי.

יש לי כל כך עוד הרבה לעשות ולחוות, יש לי עוד כל כך הרבה להשתנות, יש בי עוד כל כך הרבה לתת .

אלוהים ,שמור על כל אלה התמימים, שמור על כל אלה שרק מחכים לטעום מן החיים, שמור על כל אלה הטובים, שמור על כולם.

אלוהים, שמור עלינו, שמור עליי.