Cup of Coffee

הנה פיסות מדברים שניסיתי לכתוב בתקופה האחרונה ולא הצלחתי לסיים:

I tried to say but you wouldn't listen

I tried to show but you didn't care

I tried to give but you wouldn't take it

I tried to run but you tried harder

רואה אותך

אולי קצת מתרגשת

מתביישת

מתטשטת

הפנטזיה מתנגנת שוב

המציאות מתעופפת

נטרפת

נשרפת

לא יודעת אם אתה יודע

קוראת ואתה לא שומע

אז כן, תצחק

אתה חושב שאני משחק?

באמת תודה

אולי עדיף שלא תדע.

[...]

הפנטזיה מתמוגגת

המציאות שוב מתעוררת

מתקררת

נשברת

אני רואה אותך צוחק

תמשיך, תמשיך בי לשחק.

באמת תודה

אולי עדיף שלא תדע.

לא רוצה להיות שמחה

לא רוצה להיות נרגשת

לא רוצה להתרכז בכלום

לא רוצה להיפגע

לא רוצה להתחבא

לא רוצה להתפשר על... כלום

לא רוצה

לא רוצה

לא רוצה

כי אתה לא רוצה

כי אתה לא רוצה

כי אתה לא

בין הדברים הכי גרועים שכתבתי אי פעם.

ולא מספיק שהם גרועים, גם לסיים אותם לא הצלחתי.

ככה זה... תפסת אותי מבפנים, לקחת לי את השפיות, ועכשיו גם את המוזה שלי גנבת.

יופי.

תמשיך, תמשיך.

אני לא פה.