משוט בעיר

החום התל אביבי מתיש.

אני אוהב את הקיץ, אבל סולד בשקט מהלחות הרבה שבאוויר.

כפולני ישר מהיבואן, אני מתלונן רק בדלת אמות.

בחוץ, אני מזיע בשקט..

לא מזמן, היינו בלוטן שבערבה.

קיבוץ אקולוגי הדוגל בשמירת הטבע והסביבה.

קירות חדרי האירוח מצופים מבחוץ בטיט ומעוטרים באבנים מקומיות וצדפים (אחרי הכל, לפני מיליוני שנים כל האיזור הזה של השבר הסורי אפריקני היה ים אחד גדול).

נושא המיחזור קרוב מאוד לליבם של המתיישבים ..וגם לאפם. התפלאנו על מי שטרח להשאיר חבית קומפוסט מיימי שהדיפה ריחות נוראיים, במרחק קצר מבתי המתיישבים מחד וממש בצמוד לדרך המוליכה לבריכה ביישוב.

בסך הכל, חוויה למי שחפץ לראות כיצד ישוב אקולוגי מתנהל, לפגוש אנשים חייכניים ונמרצים.

אני אוהב את הקיץ ובמיוחד את העובדה שאפשר ללכת במינימום לבוש.

אולם, בימינו אנו, כשהחור באוזון לא נסתם חזרה, מוטב להקפיד על אמצעי מניעה מהשמש.

השמש, שבלעדיה לא היו חיים ואיתה, ובמיוחד כשאין הגנה טבעית מפניה - אפשר להרוס לנו את החיים הבריאים.

אין לי היום פואנטה בקטע הזה, זולת העובדה ששמש במרום זורחת וכולנו, גברים, נשים וטף צריכים להשתמש באמצעי הגנה, אמצעי מניעה ממרעין בישין, הקשורים בחשיפה יתרה לשמש.