משוט בעיר

במשך שנים ארוכות, התגוררתי בבניין מגורים עורפי, מאחורי בניין קומות בגובה זהה.

הבניין היה ממוקם ברחוב בן יהודה.. לא התל האביבי השוקק, אלא הפתח תקוואי, השקט.

קול סירנות האמבולנסים היה נשמע בו, בשל בית החולים הסמוך (השרון/ בילינסון-קמפוס גולדה).

משאית הזבל נהגה לפנות האשפה בשעות מוקדמות ולאחר שינוי שעשתה מחלקת התברואה רק בשעות מאוחרות של הבוקר, כשמרבית האנשים נמצאים במקומות העבודה שלהם (וכך, אם נשארתי בבית עקב מחלה, יכולתי לשמוע את ביקורם בשכונה השקטה).

עברתי לתל אביב, בה אני מתגורר בשנה ו-8 החודשים האחרונים. 2 משאיות זבל עוברות כל בוקר ברחוב, מאחר שמסלולן מצטלב. האחת באה מבוגרשוב ועוצרת לצד חלק מהבניינים והאחרת, מגיעה מרחוב שניאור ועוצרת ליד הבתים האחרים. המשאיות עוברות ברחוב בשעות בהן אנשי הבוקר עוד לא פקחו עיניים. לעיתים, נעשה הדבר טרם השלמת הזריחה. אכן, 5 בבוקר זו לא שעה מוקדמת עבורם, אלא השעה בה הם גוררים מתחת לחלוננו את פחי האשפה ורעש קופסת המתכת המקבלת לתוכה את ערימת הזבל של הבניין מהדהד באוזנינו, כאילו עמדנו בסמוך למשאית.

אחריהם, מגיעים ספקי המזון - להטעין מרכולתם בחנות המכולת השכונתית.

הם משאירים את מנועיהם דלוקים דקות ארוכות מאוד ואגב כך, פולטים פחמן דו חמצני לאוויר הבוקר ה"זך" לכאורה. האוויר הזה שמסתנן דרך שבילי החצרות הצרות

אל חלוננו ואל ריאותינו. לפליטת הפחמן, מתלווה רעש המנוע והמיית השסתומים המחלידים וטריקת דלתות המתכת ורעש המזגנים הלא מכוונים ומשומנים המותקנים עליהם.

אחר כך, מגיעים נהגי מוניות הספיישל ואיתם אלו הממהרים לעבוד דרך הרחוב ואינם מקבלים בהבנה רכב העוצר באמצע הרחוב ללא התחשבות, כדי להוריד או להעלות נוסע.

הנה מגיע הטרקטור לפינוי עגלת אשפת השיפוץ שתופסת חניה ברחוב הצר. הנה מגיעה משאית פינוי צפרדע האשפה של משפץ אחר, כמה בניינים לאחר מכן.

התמרונים, החריקות של מתקן המתכת הלא משומן מפציצים את האוויר במסות של רעש.

אני נזכר אגב כך, במקהלת הדיירים שמגיעה למשטרה ומפגינה את הקולות הנשמעים מהחפירות ברחוב אלנבי - מתוך הסרט "תעלת בלאומילך" של אפרים קישון.

העובר ברחובות תל אביב, משחרר את הרסן הנהוג במקום מוצאו ומשתמש רק בצופר כדי לפלס דרכו ללא התחשבות בהולכים בדרך, ובדיירי הבניינים ברחובות הצרים

והרעש הזה זועק לשמיים. די!!!!

כואב לי הראש.