משוט בעיר

שעת בוקר מוקדמת..

החתולה שלנו ממאנת  להתפרקד במיטה ומעדיפה לרוץ אנה ואנה ולבסוף לפרוש טופריה וגופה על השטיח.

השכמתי קום נוכח ריצותיה והלכתי לסלון, כדי לצפות בה ואחר כך בסרט בריטי על צמד נשים אנגליות שמסתכנות בהעסקת עובדים לא חוקיים, שהגרו לאנגליה לצרכי עבודה.

ריח חזק ועשיר של סיגריות מסתנן מבעד לתריסים וחודר לסלון.

שאון מנוע של רכב גדול נשמע ברקע.

אני קם ממושבי ורואה למטה, חבורה שנעצרה באמצע הרחוב (רחוב צר שאין בו אפשרויות עקיפה), משאית וואן ענקית ופג'ו קטנה ומתוכן נפלטים חבורת מעשנים

ונפרדים לשלום מזוג חברים שנסעו עימם.

הם מתרעמים על נהג שהגיע, שלא כצפוי וביקש לעבור.

הם מתרעמים שכן הוא השתמש בצופר רכבו קלות, כדי להודיע שהוא מבקש לעבור ולא להמתין כדי שישימו לב לנוכחותו.

הם מתרעמים, מכיוון שלא טבעי הוא בעינם, לאפשר תנועה חופשית ולחשוב קודם על הצבת הרכבים בצד הכבישים.

הם מתרעמים ועולם כמנהגו נוהג..

שעת בוקר מוקדמת בתל אביב, לאילו השבים מבילוי, לאילו המחפשים לשוב ולהניח ראשם על הכר, לאילו המשכימים קום בגלל חתולה חסרת מנוח או צופר רכב חסר מנוח או שאון מנוע משאית וואן ענקית שחוסמת את המעבר ברחוב.

23:50

שעת לילה מוקדמת במונחיה של העיר ללא הפסקה, היא תל אביב.

לאחר סיור בין אתרי הבלוגים השונים, בחרתי את המקום להנציח בו את תובנותיי.

לכל אלו הגולשים לראשונה לבלוג זה, אציין שהשם משוט בעיר, אינו קשור לענף החתירה אלא למינוח שנתקלתי בו בילדותי, על גבי סדרת בולים.

הסדרה נקראה "משוט בארץ". אכן, המונח משוט נראה מוזר, אולם פיצוח נוסף של השורש, מביא אותנו למילה מוכרת יותר: "שיטוט, שוטטות" ואם כך, "משוט" זו בעצם מילה נרדפת לתיור/טיול.

אז, אם נחזור לימינו אנו, ויבינו הקוראים מהמילים שכבר נכתבו בפתיח זה, שאני שוחר שמירת שפתנו העברית היפה, הבלוג הזה יגולל בפניכם את עלילותיי בעיר הגדולה או ליתר דיוק, את מעללי העיר הגדולה דרך עיניי.

תודה לכם על הסקרנות שהבלוג הזה מעורר ויעורר בכם.

אשוב במהרה עם קוריוז, אנדקדוטה וסיפור חדש.