מי שמכיר את הדרמה הישראלית סטמפניו מאת שלום עליכם רואה שם בקטע של חתונה מה היה צריך לפני כ-70 שנה כדי לערוך חופה וקידושים, לא הרבה : אולי כ-50 מוזמנים תזמורת כליזמרים וכמה שולחנות ערוכים מכל טוב. החופה נערכה אז בבית או באולם ציבורי קטן ויש להניח שעלותה הייתה די צנועה אלא אם כן היית הגביר של העיירה וגם אז האפשרויות לא היו משהו.
טקס בר המצווה נעשה גם בחוג מצומצם ביותר והסתכם בעליה לתורה בבית כנסת , בת מצווה - לא היה דבר כזה בכלל.
גם ברית הסתכם בהבאת המוהל לבית המשפחה. חיתוך , "לחיים" ונגמר הסיפור.
מאז ועד היום גדל וצמח ענף האירועים למימדים מיפלצתיים. היום חתונה זאת הפקת ענק שסביבה רוחשים אנשי מקצוע רבים שכוללים אולם שמחות תזמורת/ די ג'י,י אמן אורח ,שמלת כלה ,חליפת חתן ,צילום, בר משקאות כבר אמרנו? רב מחתן, מארגני חתונות למיניהם, זיקוקום ומופעי פירוטכניקה ,סידור פרחים כולל הרכב, בר מתוקים ,טקסי חינה, הסעות למוזמנים,ועוד הרשימה ארוכה.
יצא לי לעסוק באחד מתחומי הענף : הצילום. מקצוע יפה לכאורה אך מי שמכיר את ענף צילום האירועים מקרוב יודע שיש גם הרבה כיעור בנושא,
הרבה עבודה קשה, סבלות, התרוצצות אחרי בעלי האירוע והרבה סבלנות ןחנפנות .קהל הלקוחות הוא מכל גווני הקשת של עם ישראל מכל השכבות מהחלשות ביותר ועד השכבות החזקות והעשירות קרי האלפיון העליון. כל העדות מינהגיהן ורצונותיהם .
בלוג זה יהיה על טהרת סיפורי אירועים למיניהם בהם גם אירועים משונים ולא רגילים. גם צלמים יהנו מסיפורים אלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: