03.05.12
למה, פשוט למה מצבי רוח משתנים ככה,
היה לי מצב רוח מעולה שכתבתי את הפוסט האחרון (תאמינו או לא, ממש לא אכפת לי שלא קוראים או לא מגיבים לי על הפוסטין, סתם פורקים לכיף)
הכל היה פשוט קיץ והכל הסתדר והקטע הוא כשאני מאושרת אני אומרת לעצמי- בשביל רגעים כאלה צריך לחיות אבל שאני דיכאונית אני אומרת בוא נתאבד כי רע לי ממש.
חברים לא אמיתיים, בית ספר חרא, הכל פשוט לא מסתדר!
גיל ההתבגרות הבן זונה, דופק הכל, הכל מועצם שבא לי לתלוש את העור הפנים שלי!
הקטע שמעצבן זה שהייתי ממש מאושרת, ממש ממש ממש ובאתי ביום ראשון בבוקר לבית ספר בידיעה שאני מאושרת כל כך שאני אתפוצץ!ואז מילה אחת שם שמתחילה קצת להוריד אותי, מזג האוויר קצת מגעיל, מישהו לא מתייחס יפה וכבר חוזרים הביתה מבואסים, ביום שני החוג לא הולך והמזג האוויר שוב מגעיל, חברים לא מתייחסים אלייך יפה והופ הכל נהרס ואז אני פשוט יושבת בבית ובוכה, כי אין לי משהו יותר טוב לעשות.
ואוף זה מלא מחשבות כאלו של הרגעים האלו באמת שווים? הרגעי אושר האלו? כי אני מרגישה חרא כבר רוב השנה ואין לי כוח להרגיש יותר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
