סימנים של פריחה...

השמש כבר התחילה לתת לנו ימים חמים ואפילו הספקתי לחשוף את העור שדהה בחורף קצת לשמש

לפני כמה ימים אמרת לך שעוד מעט קיץ ובקיץ כולם נפרדים, שיש מן מגיפה כזאת שבקיץ קורות פרידות

שחורף זה זמן של ביחד ובחורף אתה נמצא יותר בבית ובקיץ אתה יותר פעיל חברתית אז לא צריך חברה, זה סתם מעיק

אתה הסתכלת עלי ואמרת לי שאנחנו לא ניפרד בקיץ ואז לחשת לי באוזן בחיים,

אני כלכך אוהבת שאתה לוחש את ה"בחיים" שלך עם הטון הזה שגורם לי לצחוק בקול

כמו הפעם ההיא שאמרת לי שאתה מרשה לי להפסיק לעשן כי אתה גם ככה כבר מאוהב בי אבל פעם זה היה אצלך חוק ברזל בחורה שמעשנת

ואפילו פסלת בחורות בגלל זה ואחרי שנייה לחשת לי "בחיים אל תפסיקי לעשן" וצחקתי בקול והבטחתי לך שאני לא אפסיק ואז זרקתי, רק בהריון.

ומשהו ב"בחיים" הזה גורם לי להרגיש טוב, שאתה רציני ואני לא כאן כדי להעביר לך את הזמן.

קשה לי הימים שאתה רחוק ממני, שאני לא יודעת מה איתך, שאני לא בשליטה

כמו עכשיו שנסעת רחוק, לצד השני של הארץ כדי לראות את חברים שלך כי אני הצעתי לך ושחררתי אותך מלבוא איתי לבקר את הבית שלי

אבל האמת היא שלא כלכך התכוונתי לזה ובאמת קיוויתי שתגיד שהבטחת שתבוא איתי אז אתה תבוא ואני יודעת כמה חברים זה חשוב

אבל קשה לי שאתה רחוק ואני כלכך פריק קונטרול שאני חייבת לדעת מה קורה תמיד וזה משגע אותי

ואני מפחדת שיקרה לך משהו ואני לא אהיה שם או שפתאום תקבל מן הארה כזאת ותבין שאתה לא צריך להיות איתי

ואז זה מעלה בי מועקה ובא לי לבכות.

החוסר ביטחון הורג אותי לפעמים, אני מפחדת שתלך ברחוב ותראה מישהי שנראת יותר טוב ממני והרי מי לא תסתכל עליך? אתה חתיך!

ואני רואה את כל המבטים של הבנות שאנחנו הולכים ברחוב ואתה מחזיק לי את היד והמחשבה שיש לי בראש זה שהם בטח אומרות" מה הוא עושה איתה?"

כי כנראה זה מה שאני הייתי חושבת אם הייתי רואה אותך עם מישהי כמוני.