פוסט ראשון עם פתיחה מעניינת למדיי, לא חושבים?
קודם כל, מפני שזה פוסט ראשון- אני חייבת את זה לכם, הקוראים. (זה מחייב. זה לא מרצון כלל או כלל)
אז... שלום, אני היא ארו. מי שחושב שזהו שמי האמיתי, ויש לי שם מוזר,
צר לי אך הוא בן אדם עם מוח מצומקק כמו של צימוק.
או קיי, לא... לא... אני לא רוצה שתקבלו ממני רושם שלילי כבר על הפוסט הראשון, יש לזה עוד זמן.
לכן, טעות.. זה לא הוא שמי, ושמי לא מוזר. עד כדיי כך.
אז זה הוא כינויי, משום שאינני רוצה להזדהות בשמי, על כן,
בקשה קטנה למי שחושב שמכיר אותי, בבקשה ממכם, מכירים אותי?
אם כן, אני שמחה בשבילכם (כן בטח... זאת הטעות הגדולה ביותר בחייכם) כבדו אותי, ואל תשתמשו בשמי כאן, קראו לי ארו.
אחרי ההכרות הקטנה שלנו, אני חייבת להתחיל עם קטע שבזמן האחרון מעיק עליי.
האמת שהקנאה מציפה אותי, ואני מרגישה מזה דיי... מטומטמת?
טוב, אז בזמן האחרון כשאני צועדת לי ברחובות ת"א, כמובן שאני רואה הרבה ילדים קטנים... אני מתכוונת קטנים (4+)
בכוונה של הגילאים הקרובים ל4, ועכשיו חשבו לעצמכם... האם כשהייתם קטנים, בגילאים האלו מיציתם אותם טוב?
הערכתם את השנים הללו לשחק בצעוצועים שלכם.
 כלומר, אולי אנחנו לא כאלו גדולים (אני חושבת שרוב הגולשים בישרא מתחילים בגיל 12-11 וממשיך מעלה?)
אבל תחשבו על זה, אנחנו לא יכולים להתיישב שוב ליד הצעצועים ולשחק שם, להעניק לכל בובה את הקול שלה ולנהל שיחות...
או השד יודע מה עוד עשינו איתם, מרחנו בשוקולד,הוצאנו את הראשון, הושבנו על לחם, שפכנו ריבה וזרקנו לשירותים?
אינלי מושג. עם כל הקנאה שלי לכך, ורצון מלא לחזור לגיל הזה... אני מתענגת על המראה שלהם,
על הידיים הקטנות האלו והרגליים הפיציות שמתרוצצות על המדרכה. מועד, צוחק בקול שקט וחוזר לרוץ אל...? סבא וסבתא.
מה שטוב באותה תקופה נהדרת, הם כמובן הסבים והסבתות... הדאגה האהובה והנעימה, החיבוקים מלאיי האהבה שמקבלים מכולם,
והקנאה מהדודים והאחים הגדולים. ||NO||
זה סתם היה מטרד, האמת כן, פעם באמת חשתי בקנאה מצידם, היום התחילו לקרוא לי בכינויי חיבה.. מלחיץ!
אני רוצה שתודו, אתם לא מתגעגעים לתקופה הנחמדה?  
מה כעת יש? אהבות (שבוודאי יש כאלו שיגידו שזה הדבר הכי טוב בעולם), פרידות (כל מי שאמר את זה נדפק XD), 
עזרה לנקות ולבשל (או שאתם פינוקי? בוהוהו), וכל השינויים הארורים האלו של ההתבגרות, של מה שהופך להיות מותר... 
מה שהכי טוב יהיה בכל תקופת ההתבגרות, יהיה הרישיון. אבל יש לי עוד דרך ארוכה, או שהחיים יעברו במהירות?
הו. תראו איזו הצפה! אופס.. 
אני חייבת להודיע בגאווה. התמכרתי שנית למקפליי.. והכי גרוע, לשיר שלהם All about you.
אז מי רוצה שיר ברקע? *תודיעו לי בבקשה בתגובות. אם בכלל תקראו את זה*
ועד לכאן לפוסט הראשון, אני חושבת שהצפתי אתכם ואתם אפילו לא מכירים אותי עד כדיי כך.. נחמד XD