בכתיבה חופשית

שינוי אווירה זה דבר שאף פעם לא מזיק,

להחליף אווירה זו באחרת, לנסות לגוון את היום-יום המשעמם במשהו שונה, אחר,

אולי סוער ואולי שקט יותר, רק לרגע ואולי ליותר.

שישי בערב, חבר שלי ב-"ברנז'ה" של קהילת הרגאיי בארץ, מתפקד כצלע אחת מתוך מספר צלעות של סאונד סיסטם שמנגן רגאיי במסיבות (רגאיי), לאחר הרבה זמן שהוא מדבר על זה סוף-סוף יצא לי לראות אותו קצת על הבמה, לא ממש בפעולה, אבל בכל זאת לראות במה מדובר, במועדון ה"בארבי" בתל-אביב התקיים ביום שישי בחצות (לאחר הופעה של אפרת גוש) מסיבת רגאיי, יצאתי איתו ועם שני חברים טובים נוספים למסיבה.

כידוע לכם, אני לא חיית מסיבות, ממש לא, אני הולך למסיבות או כשמישהו מכריח אותי או שבאופן חריג מאוד בא לי, אבל לרוב זה כי מישהו סיים קורס בצבא והוא מזמין את כולם למסיבת סיום קורס שלו.

לא יודע מי אמר לי ואני לא זוכר מתי, אך סיפרו לי שלכל אחד יש את הסאונד המגרה שלו, סאונד של מוזיקה מסוג אחד לא בהכרח מגרה חבר שלך כמו שהוא מגרה אותך ולהיפך, נאמר את זה אחרת, כך אחרת מגיב אחרת לכל סוג של סאונד, כל אחד "אלרגי" למוזיקה אחרת, לכל אחד יש את הוייבס (vibe) שלו, כמו תדר שמגרה רק אותך (נניח גלגל"צ).

אז רגאיי זה ממש לא האלרגיה שלי, אני אלרגי לאבק (כרדיט אבק הבית) וזה ממש לא קשור, היה נחמד קצת לשנות אווירה ולטעום משהו שונה ומיוחד; מוקי עלה על הבמה לשיר אחד, הביאו אומן מאנגליה וחגגו יום-הולדת לכמה חברים שם, היה נחמד לערב אחד אבל עד הפעם הבאה יחלוף עוד זמן רב, שתי כוסות בירה באמת עזרו לשמח לבב אנוש אבל לא יותר מזה, קצת להתפרע ולרקוד כמו אינפנטיל וכמובן איך אפשר בלי להסתכל על בנות (להסתכל ולא לגעת).

אחד החברים שלי אומר שהחבר האחר שלי שבא למסיבה, בא רק בגלל הסיבה שזו דרך לפגוש ולהשיג בנות, אני לא בטוח לגבי זה, אבל זו בהחלט סיבה אפשרית, כמה שהצצתי מדי פעם לעבר זו או אחרת, פשוט לא יכולתי לעשות שום צעד בנושא, ישנם דברים שלא משנה איפה ומתי- אתה לא מסוגל לגשת לעשותם, זה לא משנה שאף אחד לא בודק אותך ומסתכל עלייך, אתה הרי זר גמור לרוב האנשים שם, הבעייה שזה משנה לך, עדיין משנה לך...

הוסיף להגיד אותו חבר ששתה כמה צ'ייסרים ובירות נוספות; כאשר תמה ההרגשה הזאת, כאשר העיניים רואות את האמת וההזייה מתפוגגת, אחרי זה הכל נראה חסר ערך, בשלב הזה בארבע וחצי בבוקר הוא התיישב בחוץ וחיכה כבר לסוף, אם לא הייתי מכריח את עצמי- הייתי עושה את זה כנראה כבר בשלוש. את הבית ראיתי רק בשש בבוקר, כאשר השמיים כבר תכולים, חשבתי לעצמי ששעות בוקר מוקדמות כאלה אני רואה רק כאשר אני שומר בצבא...

"אבל אני תמיד נשאר אני..."

כי יש דברים שלא משתנים,

סתם אחד.