מעולם לא הסתדתי עם הסתובבות בשווקים.
שוק נחלת בנימין הוא המקומי והקרוב ביותר אלי, ועם זאת אני לא מסוגל ללכת "הליכת שוק", כזאת שמתבטאת בהסתובבות איטית בין הדוכנים תוך תשומת לב לפיצ'יפקס, אפילו לפרטים הקטנים וגם לחולפים לידך בשוק.
יתכן כי אני פשוט הראשון להודות בזה אך אני עומד מאחורי המילים שלי, קשה לי להסתובב ולחטט בין כל הפיצ'יפקס תוך הליכה בקצב מתון כשחולפים ועוברים להם עוברי אורח אחרים בשוק, חלקם במסלול התנגשות הישר לכיוונך וחלקם תוך התרחקות מן האנשים שצדים אחרי פיצ'יפקס ולא שמים לב לעוברי האורח סביבם.
ממש במרחק קטן משם עומדת לה חנות חדשה שפשוט לא מזמן שינתה את מיקומה, מול הדיזינגוף סנטר ניצבת לה איתנה חנות שכל מה שתרצה כדי לרצות את עצמך ברגעי שעמום וגם אושר ניצב במרחק נגיעה ממש. אני, מכור לקולנוע טוב ומסוגנן שמחפש מדי סוף שבוע מציאות של שלוש DVD ב100 ש"ח מתקשה לעמוד מול הפיתוי ואחרי אחד החברים נכנס לאותו המקום שכל מה שתראה- קיים! אך הוא לא לך אלא לכיס מלא יותר- זוהי רבותי היא חנות "האוזן השלישית".
בקומה התחתונה תמצאו בעיקר מוזיקה מוכרת לצד ייחודית לכל סוגי המגזרים, על הקומה התחתונה אני יכול לדלג, כאחד שזה לא מזמן גילה את "פונץ'", את ה-"polyphonic spree" ואת "11א" של ברי סחרוף ורע מוכיח, אני חושב שיש לי עוד לאן להתקדם בחנות התחתונה אך אני מזמין את עצמי לבצע את זה בקצב שלי, קצת של לשמוע, לחשוף ולגלות אוהב או לא.
לעומת זאת בקומה העליונה נמצא לו מכל טוב השדה, מדפים שלמים של סרטים שלא ניתן למצוא בכל בלוקבסטר ומאות עותקי DVD למכירה, מהדורות מכל הסוגים; זהב, פלטינום, "עשור ל...", בלתי מגובלת וכו' וכן סרטים אחרים בגירסה רגילה וכל זה במחיר של מינוס אחד גדול בבנק (הבה נדגיש כי משכורת חייל היא לא דבר נדיב אלא מוגבל מאוד), חברי הטוב החליט ללכת על כל הקופה ולקח איתו את ההופעה של אהוד בנאי, המיטב של מאיר אריאל, DVD של "מוכרים בלבד" ועוד איזה סרט שאני כרגע לא זוכר וכל זה במחיר של פחות תפיחה בארנקו ואילו אני יצאתי משם מסנוור מכל טוב...
דאאאמ! אני חייב לזכות בלוטו מתישהו...
סתם אחד.