בכתיבה חופשית
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 3/2007
רות, סוף. (תאילנד)
"...עלינו כל החברים הטובים צפונה לרמה באוטו של אחד מאיתנו , סגרנו את הטופס טיולים בבסיס ובדרך חיבקתי את האנשים הטובים שהכרתי בשירותי ושעדיין משרתים, את אלו שלא אהבתי- נפרדתי מהם בלחיצת יד.
קצת אחרי שלוש בצהריים פתחנו שולחן בבלק סטיר בראש פינה עם מלצר שבמסתבר היה מדריך טירונים של פלוגה אחרת בטירונות שלנו (לפני הרבה הרבה שנים הרחק הרחק בשבטה...), הוא פינק אותנו בסיומה של הארוחה בשני קינוחים מפנקים ומתוקים על החשבון.
המשכנו דרומה עם מספר עצירות והעברנו לילה אצל אחד מהחברים על משקה קפירנייה הכנה ביתית ומשחק פוקר שבסופו נפלתי שדוד עם כל השאר על המזרונים. לא היה זה אור הבוקר שהעירני אלא עם הכלב שהחליט לרחרח אותי יותר מדי מקרוב לטעמי, "קדימה, צריך עוד להשתחרר היום!" אמר אחד מאיתנו וזה לא היה משנה מי, כולם הרגישו בכך, צריך לשים לזה סוף.
נכנסנו לבקו"ם, לרובנו הייתה זו הפעם השנייה- אך לא לי, מאותו יום לפני ארבעה חודשים שנוב' 03' השתחררו- אותו יום בו חוויתי איתם או יותר נכון מהעבר השני של הגדר את שיחרורם- פיתחתי ולמדתי את הליכי השחרור ובכך ייעלתי את מהירות התהליכים היום תוך ידיעה מלאה לגבי נקודות הדקירה וסדר הדקירה. בתוך חצי שעה כבר סיימנו... כל-כך קל להשתחרר- עלה בראשי, חבל שכך לא היה יתר השירות...
בטרמפ של החברים שהקפיץ אותי קרוב לבית סגרתי פינה נוספת, את יתר הדרך עשיתי בהליכה ובמהלכה ביצעתי את אחד הצעדים הראשונים באזרחות החדשה לי- נרשמתי לקופת חולים, אולי לא צעד כה ססגוני או מרהיב אך ללא ספק טביעת רגל ראשונה בדרך החדשה שנפתחה בפני.
מותש משעות שינה קצרות שכבר אינני מורגל אליהן ומשירות שייחלתי לו כבר זמן רב שהסתיים ואכן נגמר- העברתי את שארית היום בארוחת צהריים לצד בקבוק גולדסטאר ובפגישות אקראיות עם חברים, נשאר אדיש ליום שפיללתי לו כל-כך הרבה זמן ולא מבין הכיצד זה כך- כמעט שלוש שנים אתה מחכה לאירוע מיוחל ופתאום ברגע אחד הוא מאחורייך ואתה... אתה מחמם במיקרוגל ארוחת צהריים.
אולי עכשיו שזה מאחורי אני יכול להרים את הראש ולטפוח לעצמי על השכם- לשבח את עצמי, עשיתי את חובתי כלפי המדינה והחברה שלא כמו רבים אחרים והגיע העת לקבל את ההחלטה הראשונה בחיי שבסיומה אין טופס עם תאריך ידוע מראש ושם מוסד שכבר שנים ידוע כי הלכתי לקראתו..."
זהו צד שבי שלא ראיתם עדיין- זה שלא עולה על מדים בראשון בבוקר ונעלם לשבועיים,
האזרח סתם אחד.
"כי עכשיו זה כבר נגמר
תהיה חזק היום וגם מחר
אתה משתחרר
אבל עכשיו זה כבר נגמר
כל הזמן הוא רק שלך
וכל החיים רק אליך
רק אליך, בשבילך..."
"אתה משתחרר,
זה לא יחזור יותר"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
