בכתיבה חופשית
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 5/2007
כשאתה שותה, אפילו קצת
את הפוסט הזה אפשר וצריך לצרף לכל אותם פוסטים חסרי המהות,
אלו שאם לא היו פה- לא היה נגרם נזק ועצם זה שהם פה- לא מגלה דבר חדש; לא עלי ולא עליכם, הוא אינו מביא איתו ערך מוסף וגם לא תובנה, אחריו ואחרי הכל נתעורר לבוקר חדש ובעצם זה אותו הבוקר שהיה שם גם לפני.
בעיקר אני שותה בירה, לעיתים יש קידומת של צ'ייסר כמו ייגר וברנייגר, במסיבות אני מטבל בוודקה-רדבול ובצבא בעיקר שתיתי וודקה, מתאים את עצמי עם השתייה בהתאם למקום- זה ברור. יש את השלב הזה שלא שתית עוד הרבה כדי להשתכר ולהיצמד לבחורות שלא ראית אותם לפני יותר מעשר דקות מאחורה במסיבה (אני לא מגיע לרמות האלו, חבר טוב שלי כן) או אם את בחורה- לא עלית על הבר והתחלת לענטז בתנועות שכל היושבים לא מסירים עין ממך רק כדי לקבל איזה שוט וגם זה במקרה הטוב.
באזור האפור הזה שבין פיינט בירה לבין לך תדע- תלוי איך אתה מרגיש באותו היום (בחתונה של אחותי שתיתי לפחות 2 כוסות יין ועוד איזה עשר שוטים מסוגים שונים וזה לא הזיז לי. בכלל.), באזור הזה שבין לבין, אני לפחות, מתחיל לחשוב מחשבות קיומיות, חושף בפני עצמי את הרצונות הקיומיים הגדולים שלי באותו הרגע המדויק, מבטיח לעצמי מה אני יעשה עוד דקה ולא עשיתי מעולם, מתכנן בראייה של בחור שהגיע לתובנות משמעותיות בפעם הראשונה בחיו את העתיד החדש שהוא מתכנן לעצמו, עתיד כזה שהוא עוד לא חשב עליו ולא עשה דבר כדי לקיים משהו ממנו.
אני הוזה יותר שאני ככה, כנראה שכמה צ'אקרות נפתחות לי תוך כדי.
באוטו חזרה הבייתה, כשכבר המוזיקה היא רק גלגל"צ, אני מניח את הראש לאחור ושוקע במין תהומיות מוזרה, בדרך נזרקות מהחלון רוב-רובן של אותן תובנות משמעותיות שהיו ההבטחה שלי לעתיד טוב יותר, הן נדרסות מתחת לגלגלי המכונית שלא עוצרת לרגע, עד שהיא שבה הבייתה. בחזרה בבית הכל נראה אותו דבר, אני כבר שכחתי כמעט את הכל, אני מתפשט ומניח את הבגדים על הכיסא, מעיף מבט במחשב לרגע ומתכסה מתחת לפוך תוך שגלגלצ מתנגן ברקע (או אביתר בנאי), "כשאני יוצא מזה אני קונה מתנות לכולם...".
פוקח עיניים, השעון מראה לי שחצי יום כבר נשרף, הכל נראה איך שהשארתי,
בוקר טוב, סתם אחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
