בכתיבה חופשית
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 11/2007
שלושה דברים טובים
תחושה של זימבור השתלטה לי על החיים, לא ככה תיארתי אותם כחזרתי מהאי הבריטי לפני כחודשיים, אני עסוק עד הצוואר בלעבוד ולהרוויח כסף וזה לא בכזאת קלות. למעשה אני עובד כעת בחמש עבודות במקביל, חלקן יותר מחייבות וחלקן חלטורות זמניות ומגרד עם שישים שעות בשבוע את החמש וחצי- בממוצע זה יוצא 22 שקל לשעה... אכן שחיטה (כשרה).
יושב במכונית עם חבר טוב ומחרטט את על החיים ועל בכלל ועל עכשיו ועל מה שהיה ושיהיה, חוסר שעות השינה והרצון להמשיך לדבר רק כדי שלא תהיה איזו שתיקה מעצבנת גורם לי להמשיך ולדבר ולמצוא את הרצון האמיתי כרגע בחיי- משהו טוב, ממש ממש טוב.
אילו רק יהיה לי משהו אחד ממש ממש טוב כל החורף הקרוב יראה פחות בודד וקר, בשבוע המלא האחרון בדצמבר אני נפרד בבת אחת מארבעה חברים שטסים כל אחד בטיסתו לטיול הגדול שלהם, ואלו מתסוופים לאלו שכבר נטשו את הארץ בסוף הקיץ ואלו שעוד יטוסו זמן קצר לאחר מכן, הבדידות לא נראתה מעולם יותר קרובה ואם באנגלייה אי הייתה אי הבדידות שלי כאן- אין לאן לברוח, כולם מכירים אותך ואי אפשר לשבת לבד בפינה של הפאב ולראות את מנצ'סטר תוקעת רביעייה לעוד איזו קבוצת אמצע טבלה בליגה האנגלית. הפתרון כפי שהוא מתעצב עכשיו הינו להטביע את עצמי בעבודה ועוד עבודה ועוד עבודה. עד שלא יהיה מקום פנוי. עד שלא אוכל לנשום.
והנה אני מחפש לי משהו ממש ממש טוב שאני שואף בקירבתו, במשיכתי אליו, להתמגנט לתוכו- אני חושב על כל מיני דברים קטנים וטובים שקרו לאחרונה, נקודות אור קטנות שממלאות את החלל הריק שנבנה בליבי. הראשון, ואולי הרגשני מכולם הוא שובה של החתולה השחורה הפרוותית לחזית הבניין בו אני גר, כאשר עברנו לגור בבניין החדש לפני קצת פחות משבועיים מדי יום בחורף אבי או אני היינו יורדים לנסוע במכונית והיינו מוצאים חתול שחור ופרוותי על גג המכונית (לעיתים משאיר איזו חתיכה חומה למזכרת), החתולה השחורה הפכה לסמל הבית החדש, השומרת בכניסה, משהו שאפשר להיקשר אליו לאחר עשרים שנה של מגורים באותו בניין. לפני כחודש וחצי היא לפתע נעלמה לבלי שוב, שמועות צורמות דיברו על תאונה או מוות מזיקנה, אך יום אחד, בעודי חוזר מעוד משמרת היא חיכתה למטה, אני התקופפתי והיא החליטה להתיישב עלי וכך כל ערב בשעות מסויימות אני מוצא אותה בכניסה באותה פינה, טיפה יותר זקנה אך ללא ספק החתולה הכי לא סנובית בכניסה לבניין...
השני, הוא הגעתה של החבילה ששלחתי בשלישי באוגוסט מלונדון, שלושה חודשים וחצי לקח לה להגיע מלונדון לאזור המרכז במדינת ישראל, לא היה בה משהו כל-כך חשוב, רק שישה ספרים, חולצות, מכנס קצר, שני סווצ'רים וחגורה חומה- אך שלושה וחצי חודשים של המתנה וזכר אחרון מוחשי לאותם שלושה חודשים של טיול באי הבריטי בקיץ האחרון שנראה כה רחוק עכשיו, נגמרו ברגע בו ראיתי את החבילה ממרחק עשרות מטרים מהכניסה לסניף הדואר המקומי. אחזתי בה חזק חזק וצעדתי איתה למכונית מאושר עד הגג... איזה כיף לקבל חבילה מעצמך! זה מזכיר לי את המכתב משנת 1885 שמרטי מקבל מהדוק ב"בחזרה לעתיד" בשנת 1955...
השלישי ואחרון, הכללי מכולם הוא מזג האוויר הקר שחדר בבת אחת לארצנו, סליחה, אין זה הקור- אלא הגשם והאווירה ברחוב, פתאום כולם נשמעים להוראות העננים ולא השעון שהחליט שכבר מזמן היית צריך לסור למקום אחר, אנשים מוצאים מחסה ומחכים, מבינים שאין מה למהר עד שהגשם לא יחדל, כל זה התאפיין בעיקר במשמרת אחת בבנק, הקלה מכולם עקב מיעוט לקוחות (גם עקב מזג האוויר) ונניחותם, פתאום לא שמעת צעקות ולא הרמת את קולך בחוצפה במשך משמרת שלמה וזאת למרות שהם יודעים שאתה לא אשם בכלום אלא רק האיש הכי קרוב לכניסה לבנק אחרי השומר ועל כן הכי קל להוציא את העצבים עליו...
מקווה שעוד כותבים ילכו אחרי ויכתבו אודות שלושה דברים טובים שאפשר להיאחז ולהתבשם בהם בעודנו מחכים לאותו דבר ממש ממש טוב שאנחנו חושקים בו...
סתם אחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
