לפעמים....
אני כול כך ניגעלת מהיתנהגות של אחרים...
הם מתחילים להיות שקרנים,וצבועים..
הם אוהבים אותך בהתחלה,
ואחרי זה...
כבר לא אכפת להם איך את מרגישה
כול החבורה לא מדברת איתך,
והם מצטרפים לחבורה...
איך זה?
הריי הראת לי מקודם שאת חברה טובה...
הם ניגררים אחרי כול השאר,
כמו קופים אחרי בני אדם,
לא חושבים בכלל למה,
לא חושבים בכלל.
פתאום נישארת לבד,
אחרי שכולם היו איתך..
למה?
כי רבת עם מישהו אחד...שבסופו של דבר
איתו השלמת,
החבורה הפסיקה לדבר...
מסובבים את ראשם לכיוון אחר,
ואת ממשיכה להיסתכל עליהם...
ולהמשיך לשאול...
מה קרה לאנשים שהיו החברים הכי טובים שלך,
רק אתמול?

לפעמים אני כול כך ניגעלת מאנשים...
באלי לדבר איתך...
זה חסר לי...אתה בן אדם חכם...הכי חכם שאני מכירה כול חיי...
אני חושבת שעם אני אדבר איתך...
אני אהיה כול כך שמחה :]
רק חבל שאתה בחו"ל...
אבא? אני מיתגעגעת עלייך...