הכל או לא כלום

שבת בבוקר,

התכרבלות ראויה בשמיכות ושקט.  הבית שלי נקי, המקרר מלא אוכל, ישנתי נפלא והילד שלי עוד לא קם להעיר את כל השכונה....

כמה נקיים הרגעים הללו, יחידי סגולה בחיים שלי ונוצרת אני אותם בהוקרה עמוקה.

מה בסך הכל מבקשת אני לעצמי?....

בעצם המון, ויש לי המון והבוקר אני מלאה, ומחייכת. 

מתגעגעת מאוד בדממת האלחוט אולם כל היתר ממש טוב. 

את הsoon to be .. הצלחתי לשים בצד לכמה רגעים למרות התהפוכות שעשה לנו השבוע ואני נחה לי.

נכנסתי לרשת, הולכת למייל למצוא תגובות ומתפתה חוץ מהתגובות (שרק אותן הספקתי לאחרונה) להתחיל לקרוא, לשקוע באחרים ולהיסחף....

האיש הקטן של שדות לקח אותי שוב למקומות אחרים.  התחיל במקומות שלו אולם המשכתי הלאה לשלי.

הנה תמונה שעיניים פקוחות אהבה תמיד, מהשנייה הראשונה שראתה,

והתמונה הזו הייתה הבוקר של האיש הקטן, העין הזו הייתה העיניים שלו....אז הנה שדות איש יקר, במקום הזה של סגירת מעגלים וקיום, אני מקדישה לך את התמונה הזו שאהובה עלי עד מאוד.

שבת שלום לכולכם, אמשיך לעסוק בעניינים אחרים ואקרא אחרים ואולי אכתוב עוד J, צריך להספיק הכל איכשהו......

ושבת חורפית שמשית ומאושרת לכל סובלי הגשם, gator אחי היקר ואנוכי נאפשר זאת, הפעם לפחות , חחחחחחח.