הכל או לא כלום

שלום שוב J

עבר כמעט שבוע מלא מאותו רגע שלקחתי לעצמי שקט בכוח.

אני צריכה לעשות זאת שוב.... מאז הכל כמרקחה אולם שמחה להגיד שמרקחה בריאה בלי מפלות.  פשוט עומס מאוד גדול, עם זה אני יכולה להתמודד.  סבתא שלי (אישה חכמה מאוד !) אומרת ש"מעבודה קשה אף אחד עוד לא מת" ואת המשפט הזה החדירו לרש שלי חזק חזק מילדות.  אז אני לפעמים אולי עובדת יותר מדי קשה... זו פשוט חוסר יכולת האיזון שלי, אולם לא מתתי ואני ממש מרגישה טוב כשמצליחה להספיק הכל.  היו אין התקדמויות בכיוון הגירושים ואפילו נסיגה.  מנסה לא לחשוב על זה רוב הזמן , אפילו במחיר חוסר התקדמות זמני, רק צריכה לנוח טיפה ואמשיך.  אני כועסת מדי מכדי לתת לכך את האנרגיות עכשיו.

מה היה לנו שם?

חמישה נרות, מסיבה שהלכה בסדר גמור בעבודה, שתי הדלקות נרות , פעמיים גומבוץ, ערב "חג המעלות" – כניסתו של יורש העצר לחיק התנועה, כנס חשוב שהברזתי ממנו באמצע בשל הצטננות קשה, והלכתי לעבוד בסביבה יותר ידידותית, שבת שכולה כולה יורש עצר ואימא וגם טיפה זמן בשבילי.

בלוגים לא הספקתי לקרוא, לתגובות השתדלתי לענות בזמן אמת, קצת ספר (חולית – אדם ומכונה) ושלושה פרקים של CSI יחד עם קיפול כביסה.  כייף, הכביסה תמיד מקנה לי לגיטימציה לראות טיוי בשעות מוזרות שכאלו J.

יש לי פוסט לכתוב, תגובה ל gator שהתפתחה לי בראש לפוסט, והמון לקרוא אצל אחרים.

אז שבוע טוב שיהיה,

שמרו על הצאצאים בהפקות חנוכה למינן, ובעיקר במשחקי הנרות

(אני גיליתי שיורש העצר ממש פירומן מושלם החג הזה).