הכל או לא כלום

30 ק"ג של משקל פסיבי זה לא פשוט להרים, כלל וכלל לא.  החלטתי שבכל זאת היום לא אאבק בו מתוך שינה.  זה הולך והופך מורכב......

היה יום כזה מופלא.  התעוררנו מאוחר, אני בשמונה והתכרבלתי חזרה לשינה עד תשע.  אותו הערתי לקראת עשר והוא עבר למיטה שלי להתכרבל עוד קצת.  הוא הווה אמר יורש העצר כמובן.

אחר כך, התארגנות על פי רשימה שהכנו מראש יחד, אני כל כך מנסה ללמד אותו "התארגנות" , רשימות, תכנונים, עמידה בזמנים, מנסה ממקום של חשיבה מוקדמת ואחריות ולא ממקום של היודעת והצועקת והלוחצת.  זה לא יעבוד הרי אף פעם ושנינו נהיה סתם עצבניים כל הזמן, שלא לדבר על השלכות אחרות.....

תערוכת GameOn במוזיאון ישראל הייתה מוצלחת עד מאוד.

אפשר היה לראות איפה ההורים נהנים ואת המבטים עטופי הנוסטלגיה במשחקי הארכנואיד הישנים, הטטריסים הראשונים, הדונקיקונג, הפאקמן וכד'... ואפשר היה בהחלט לראות איזה גילאים מהצעירים משחקים מה בהמשך.

תערוכה מאוד מעניינת, היו שם גם על התפתחות הגרפיקה מעבר לפלטפורמות השונות, על הקשר בין משחקי המחשב וסרטים, על הפקת מוזיקה ועוד וכלה במשחקים אינטראקטיביים בהוט , ספונסרים או לא?  שעתיים וחצי והוא כמעט ולא התעייף יורש העצר שלי.

היה שלב בו הוא נתפס על משחק לוחות , מחשבה שכזה.. כמה אופייני לו שדווקא בזה הוא ירצה (אני מתה על המשחק הזה, מיושן, פעם במחשב הקודם היה לי)  אני התיישבתי על הרצפה, הוא על הברכיים שלי ומניח את הראש שלו ככה בדיוק בקיפול הצוואר.  עצמתי עיניים מתמוגגת מהמגע העדין של השייכות וביטחון, מאפשרת לו לשחק ואני פשוט שם. 

היה פשוט נפלא.

היו מקומות אחרים בהם נעמדנו זה לצד זה ליד שני מסכים וכל אחד משחק משחק הרפתקה או פזל אחר וכשאפשר היה שיחקנו האחד נגד השני או יחדיו שנינו נגד המחשב.  במקומות של מהירות אני תמיד נופלת, אין מה לעשות.  את משחקי המחשבה אני אוהבת ושם מוכנה להתמודד....  החוויה המשותפת לשנינו הייתה מטריפה, והוא היה גאה את, הלכנו חבוקים כל אחד וידו על המותן של השני.  גברבר צעיר אני מגדלת לי בבית.

אחר כך, ולא פחות חשוב ולשמחתי הרבה בלא פחות התלהבות, סיירנו בחצר שעוני השמש, חקרנו את הפסיפסים השונים וסיירנו במוזיאון המטבעות והבולים.  בזכוכיות יש בלגאן למרות שהעפנו מבט גם שם והקרמיקה מקסים גם הוא....  הרגשתי גאה בכך שהוא התעניין ושאל ומהמבט שלו בחן כל דבר ולא פסל כל דבר שאינו בר קיום בזמנינו או בעל משמעות חומרית עבורו.

אחר כך, מה לעשות וצריך גם את זה, נסענו לקניון עזריאלי.  (לצערי הוא סרב ללכת לסרט על הגמלים בעצתה של ענננה וסרב גם לתערוכה על הקרקס במוזיאון ת"א לאמנות ששמעתי שמצוינת.

אז אכלנו משהו (המבורגר נאגטס וסושי אינאנדאאוט, נשמע מצוין לא?) ויאללה לקולנוע.

הילד רצה פשוט סרט.  וסרט חדש בקולנוע – רכבת לקוטב (Polar Express)...

סרט חג מולד טיפוסי, האנימציה כמו בשרק, טום הנקס "משחק" מהווה את דמות הקונדוקטור וכנראה גם את רוח הרפאים על פי החשד שלי.  סרט עם סוכר למטה על המסך, מתוק וחמוד.  הבעיה היחידה הייתה כשיורש העצר החליט שהוא צריך לקבל מתנות גם בחג המולד והוא רוצה שאני לצורך העניין אאמין גם בסנטה.....  משעשע ביותר.

בערב בבית, מסדרים את השלט האינטראקטיבי החדש בצורת ג'וי סטיק של סוני פלייסטיישן להוט, פיג'מה, ארוחת שחיתות (שאריות ההמבורגר) אצל אימא במיטה!!!!! וגלישה מתוקה לשינה שלווה בסיכומו של יום כייף.

יום נפלא, יום שלו ושלי, יום בו לא לחצתי ולא כעסתי וזרמתי והייתי והוא היה כה מתוק ומקסים ונפלא שהשמנתי מנחת את כל מה שלא השמנתי מההימנעות מהסופגניות כל החג הזה !

 מזל טוב לי על 40 פוסטים :-)...