הכל או לא כלום

- "הערב אני בטח אכתוב לך"

-         "המייל ההוא כבר לא קיים"

-         שתיקה, (לבי נחמץ על כך שזה פחות חשוב לו, על כך שאין את הדרך לתקשר מעבר לרשמי, על המחסור. )

-         "טוב לא חשוב"

-         חבל באמת... בסה"כ היו שם דברים יפים, אבל בסופו של יום מה שחשוב זה מה שנשאר בראש"

-         המשך שתיקה (יודעת שהוא צודק אולם בכל זאת מתקשה לקבל זאת)

-         "אל דאגה, אני פרנסתי את כל המיילים והכל שמור אצלי, לפחות החשובים"

-         "כן אני יודע (בחיוך)"

-         "תכתבי, נמצא כבר את הדרך להעביר את זה".

- הוא לא שאל על זה אפילו.....