יש לי חלום, חלום כה אמיתי ומציאותי, לא כמו ההוא של הפוסט הקודם.
לו רק הייתי מוצאת עוד כמה שעות כדי לעבוד על עוד כמה שקלים שיהיו פנויים מכל מטרה אחרת חשובה יותר, הייתי מצליחה ומעסיקה לי עוזרת, מנקה, אם בית, לא חשוב איך לקרוא לה ומבחינתי שתהייה חלק מחיי ותגור עמי ותחייה עמי ואני מוכנה גם לבשל לה J, העיקר שהבית שלי יהיה נקי !
איכשהו בחישוב שלי כבר הייתה אמורה להשתלב בחיי דמות שכזו.
אני בת 37 + (ואללה כמעט 38), אקדמאית, עובדת במשרת ניהול ובעוד אחת בהיקפים של משרה וחצי, בית פרטי במושב...
כן יש בסיפור המון המון מרכיבים אחרים, איכשהו לא חשבתי שמרכיב סוכנת הבית או עוזר או לא חשוב מה יצא מהמציאות שלי בשלב הזה של החיים.
יש לא מעט מרכיבי רחמים עצמיים ואפילו קשיים אובייקטיביים שיצביעו בעד השקעת מאות השקלים החודשיים הללו, אני עוסקת בחישוב שלהם כבר יומיים. יש גם מרכיבים פסיכולוגיים שמצביעים בעד. עוזרת זה זול יותר מפסיכולוג.
בינתיים עורכת הדין מקבלת את רוב הנתח ואחריה יקבלו כל אלו הממתינים כי היא חשובה יותר בתור.
אולי בעוד שנה, שנתיים.....
אולי.
אפשר לחלום לא?