היי.
עברו 3 שנים וקצת מאז הפוסט האחרון שלי, שזאת עובדה שזיעזעה אותי קצת,
קצת בגלל שאני בן אדם שמאד מתקשה לשמור בפנים וצריך לפרוק דברים החוצה.
אכלתי כאפה לא קטנה כשהבנתי שהצטרפתי לישראבלוג בגיל 11,
ועכשיו אני בת 19 כמעט. וזה הבלוג ששרד הכי הרבה זמן אצלי, ואני עדיין לא מבינה איך לא חזרתי לפה קודם.
אחרי שינויים בעיצוב, הגיע הזמן לשינוי גם בתוכן של הבלוג.
אז קבלו אותי בגרסא הבוגרת שלי -
כמו שאמרתי, בת 19 כמעט, התחיילתי וזכיתי להיות מש"קית ת"ש לחיילים הכי מקסימים בעולם.
העבודה לוקחת ממני כל כך הרבה כוחות, אבל אני באמת רואה בזה סיפוק אמיתי, ללא שום תועלת אישית.
זה מה שאני הכי אוהבת בתפקיד הזה. שאני באמת מרגישה שאני תורמת, בלי שום אינטרס. פשוט לעשות טוב.
כרגע אני בשלב מבלבל בחיים שלי, בלי כיוון יותר מדי , תלויה באוויר. ואני לא רוצה להיות תלויה באוויר.
יצאתי ממערכת יחסים ארוכה ולא בריאה, עם חשק להתפתח ורצון לגלות את עצמי מחדש.
אני יוצאת למסע ארוך בתקווה להצליח.
מכירים את ההרגשה שיש לכם כל כך הרבה מה לתת אבל פשוט לא אין לכם למי? את ההזדמנות להוכיח את זה?
זה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו. שיש בתוכי כל כך הרבה אהבה אחרי הכל, ופשוט אין את הבן האדם הנכון להעניק לו אותה.
זה הרגשה נורא מתסכלת, ומסוכנת, כי מרוב שרוצים להעניק את זה למישהו, ברגע שיש מישהו שנראה אחד שמתאים,
ולוא דווקא מתאים, אז פשוט מתפשרים. ואני לא הולכת להתפשר.
אני כל כך מקווה שהבלוג הזה יהיה כמו שזכרתי אותו ואפילו יותר טוב, שלא לדבר על האנשים.
נחיה ונראה *finger cross* 
כינוי:
יוליוס קיסר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
