בינתיים זה כבר 102 שעות צום. אני לא חושבת שאני אצליח להחזיק
מעמד 168.
קראתי פעם שאחרי שלא אוכלים הרבה זמן מפסיקים לחוש רעב, כי
הגוף מבין שלפחות כרגע הוא ייאלץ להסתדר עם מה שיש לו.
וברור שזה לא מה שקורה לי. לא. אני נאבקת בבטן המקרקרת שלי בכל
שעה שחולפת. מתעלמת מהמחאות הקולניות שלה בדבר הזנחה ומסתפקת בפפסי-מקס, נסקפה או
תה. וזה כלכך קשה, לעזאזל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פילפילוני