תן חייוך הכל - לטובה ! : )

לפני כחודש הכרתי גבר בעבודה החדשה שלי .. הייה ביננו חיבור מההתחלה ישר התחברנו ונהיינו ידידים טובים .

ובאמת הוא מדהים הוא תמיד בא לאיפה שאני עובדת יושב איתי כשייש לו זמן, מלווה אותי למקומות שאני צריכים להגיע אליהם,

תמיד שואל איפה אני ותמיד כשאני קצת עצובה הוא ישר מבחין בזה ושואל מה קרה ונותן לי לשפוך את הלב שלי בפניו וגורם לי לחייך ..

אפילו פעם אחת אמרתי לו שיאמץ אותי בתור אחותו הקטנה ושישמור עליי (הוא בוגר ממני בהרבה) והוא אמר שהוא הייה מאמץ אותי בתור בת זוג !

נשמע מושלם ? כמעט , הוא נשואי .

הוא נשואי טרי למישהי שהוא איתה כבר עשר שנים .. לאט לאט התחלתי לשמוע עלייה והיא באמת מתוארת כאדם מדהים ,

לא מישהי שאני יכולה להתחרות מולה .. גם הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להרוס למישהי אחרת - הרי בעברי חוויתי בגידה ..

בינתיים בעבודה אנחנו מתנהגים כידידים ואני מתכננת לעזוב בקרוב בין כה וכה כך שעד אז אני צריכה להחזיק מעמד ולשכוח ממנו .

פשוט עדיין כואב לי כי באמת הרגשתי פיספוס ..

אני בבעיה , אני אדם שלרוב פועל מתוך רגש .

הבעיה היא שאני תמיד מוצאת את עצמי בצמתים שאני יודעת שעליי ללכת לכיוון מסויים כי מבחינת הגיון הוא נכון יותר, אך הלב לא מאפשר לי ...

לדוגמא כרגע אני עובדת בעבודה שאין לי לאן להתקדם בה ואמרתי לעצמי אני יעבוד בה לא יותר מחודש חודשיים- בשביל ההנאה העצמית שלי ואז יעבור לעבודה אחרת שמתאימה לי יותר . 

אך אני לא מצליחה לעשות זאת עליי להגיש להם מכתב התפטרות ואני פשוט לא מסוגלת .

אני לא רוצה לעזוב יש שם אנשים שאני אוהבת והמחשבה על לעזוב אותם הורסת אותי ...

מה אני עושה ? 

שמעו אני משוחררת כבר מעל חצי שנה ואני עדיין לא מוצאת את עצמי .. 

ויותר מזה אני לא מצליחה לחסוך שקל . הכל נעלם על שטויות פשוט 

ואני עובדת בעבודות עם שכר נמוך ואני עובדת המון ואין שקל לא נשאר חחח

ובנוסף לכל זה אין לי מושג מה ללמוד איפה ומאיפה אני מביאה כסף ללימודים בכלל ?!

הצילו אין לי כוחות יותר ...