אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה.
לא יודעת אם טוב לי,
או רע לי.
אני רק יודעת שנמאס לי לחשוב.
הדברים מתחילים להסתדר כמו שאני רוצה,
אבל זה עדין לא זה, משהו חסר.
אני יודעת מה חסר.
אני יודעת שאני רוצה יותר מתמיד שהשנה תגמר,
שאני אוכל להתחיל הכל מחדש.
ועכשיו הכל סתם...
אני קמה עם חיוך,
הולכת לישון עם חיוך,
ובדרך כלל החיוך נעלם בין ולבין...
ואני לא ממש יודעת למה.
מחר בחן במתמטיקה.
בבקשה בבקשה שילך לי טוב.
אני כל כך צריכה את זה.
אבל יהיה בסדר...
נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
