את הקרון הראשי במסילת העצבנות שלי
את הקטר של רכבת הצביעות
את גורמת לי להרגיש כמו חלקיק אבק לידך, קטנה, אפורה וחסרת חשיבות
להיות בנאדם זה א'-ב' וכנראה שפשוט לא חונכת במקום הנכון
אבל בסופו של יום את ה ולכת לישון עם עצמך ואת החשבון תעשי את.
אבל אני לא מאשימה אך ורק אותך אני גם מטומטמת
זאת שחושבת שכול פעם זה יהיה אחרת זאת שמסיבה לא הגיונית צריכה אותך כמו אויר
א'-ב' של אדם זה גם להיות אמיתי לעצמו ולאנשים שבאמת באמת מאמינים, צריכים ואוהבים אותו. את זה כרגע לא אני ובטח שלא אתן מבצעות,שיהיה בהצלחה לכולנו,מסע נעים.
